ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 בדצמבר, 2015
ע"י Dina
ע"י Dina
כשחושבים על שנות השישים והשבעים, יש איזו רומנטיזציה ועולות לראש התמונות הוודסטוקיות המוכרות לכולנו. מן התמונות עולה ניחוח חופש, מתירנות, זחיחות נעימה מהולה בצבעוניות נוסטלגית שפורצת גם מהתמונות שבשחור-לבן. היום אנשים מסתכלים בערגה בתמונות הללו, בכמיהה לתקופה שלא תחזור וחושבים "למה אני לא נולדתי בסיקסטיז??" ג'ניס ג'ופלין וג'ימי הנדרקיס כמובן מככבים באוספי התמונות, צעירים ויפים ומוכשרים ועושים הסטוריה. אבל באיזה מחיר? כמו הגורל הלא מזהיר של ג'ופלין והנדריקס כך גם שנות ה60-70 טומנות בחובן הרבה אירועים קשים, הרבה טרור ופחד וסמים 'פותחי תודעה' שהרסו חיים של הרבה אנשים.
----
הרומן הזה מתרחש בשנים האלו. פיבי, נערה אמריקאית בת 18 יוצאת בשנת 1978 למסע בעקבות אחותה הגדולה פיית' שמתה שמונה שנים קודם לכן, באיטליה. פיית', המתוארת כהיפית, יצאה לטיול באירופה לאחר מות אביהן-צייר חובב שויתר על הקדשת חייו לאמנות כפי שחלם, עבד בתאגיד גדול בשביל הכסף ולבסוף חלה בסרטן ונפטר מהמחלה. האחיות נותרו בתחושה שהעבודה בתאגיד היא זו שגרמה לאביהן לחלות. לאט לאט אנחנו נחשפים לעוד ועוד מורכביות בין הנפשות במשפחת האחיות-האם שנותרה לבד, האח שבחר להתנתק מהעבר-כל אחד והתמודדותו עם המצב שנקלעו אליו. מאז מות האחות, פיבי והאם נשארו לחיות רק שתיהן בבית הישן, מוצפות בזכרונות.
הספר מתחלק לשני חלקים-החלק הראשון (שהיה לי קצת קשה לצלוח) מתייחס בעיקר לחוויות ולזכרונות של פיבי מהילדות של האחיות בשנות ה-60, ומכין אותנו הכנה רגשית עמוקה לסיפור המסע שלה; הוא מתאר את חייה של המשפחה עד לאסונות שפקדו אותה, בעיקר דרך עיניה של פיבי, שהייתה רק ילדה קטנה כשנאלצה להתמודד עם מות אביה ולאחר מכן אחותה. אירועים יום-יומיים פשוטים לכאורה שופכים אור על אופי הדמויות בספר ועל מבנה האישיות שלהן. החלק השני הוא המסע הגדול של פיבי, שטומן בחובו גילויים רבים, ותוך כדי מספר על האירועים הפוליטיים בשנים הללו-מרד הסטודנטים, מעללי כנופיית מלאכי הגיהנום ועוד. במהלך הספר הקורא נחשף בהדרגה למערכת היחסים בין שתי האחיות, שנמשכת גם כשפיית' איננה, ולכמיהה הכמעט משיחית של פיבי לדעת מה עלה בגורל אחותה. פיבי היא לא דמות קלה לעיכול, והיא לא דמות שמעוררת אהדה-היא תמימה עד כאב ופסיבית, אבל כשחושבים על מה שקרה בחייה, לדעתי מבינים אותה יותר טוב. יותר מכך אני לא רוצה לכתוב כדי לא לעשות ספויילרים, רק אומר שהספר בהחלט הצליח להפתיע אותי כמה וכמה פעמים ואהבתי אותו, למרות עגמומיותו ומורכבותו. הוא כתוב היטב. וגם התרגום מעולה לדעתי.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
