ספר בסדר

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 9 בפברואר, 2016
ע"י פואנטה℗
ע"י פואנטה℗
הסיפור מתחיל כהבטחה גדולה. ג'ונתן המלוק הוא פרופסור לאמנות, גבר מושך אך קשה להשגה, מומחה להערכת שווי של חפצי אמנות שחי בבדידות מזהרת בכנסיה ישנה המשופצת לטעמו, ומוקף ביצירות אמנות גנובות שנרכשו בכסף שמקורו בעבודה משתלמת הרבה יותר מאשר הרצאות באוניברסיטה – מתנקש שכיר בשירות מחלקת חיפוש וחיסול של שירות הביון האמריקאי (שמכונה CII או 2C, ומתפקד בחובבנות כוחנית כקריצה ל- CIA, כאשר בראש המחלקה עומד ארכי-נבל שהוא בעצמו סוג של בדיחה בסגנון של ד"ר איוול מאוסטין פאוורס).
הפרופסור המלומד נקרא לבצע משימת נקם חדשה והפיתיון שגורם לו להסכים הוא תמונה גנובה חדשה שהוא חומד, רק שהפעם מדובר בחיסול מאתגר במיוחד, תוך טיפוס על הר שוויצרי בלתי אפשרי – אייגר, שכמעט גרם למותו פעמיים בעבר. הצד הצפוני של ההר הקרוי 'קיר המוות', על אף הקורבנות הרבים, ממשיך להוות אטרקציה למטפסי הרים מכל העולם, ומתארגנת משלחת אלפינית הכוללת ארבעה מטפסי הרים – גרמני, אוסטרי, צרפתי ואמריקאי, כאשר האחרון עובר תאונה מסתורית ומוחלף בפרופסור המחסל. תיאורי ההתארגנות, האימונים ושתיית הבירות למרגלות ההר גרמו לפיהוקים רבים אבל לא נשברתי, למרות שלא נהניתי במיוחד מהכתיבה העקמומית, המתעתעת ולעתים קרובות וולגרית.
אם אני לא צוחקת מבדיחה שסיפרו לי, אין זה אומר בהכרח שהבדיחה גרועה. יתכנו עוד מספר אפשרויות: אין לי חוש הומור, מי שסיפר את הבדיחה התעכב על פרטים שוליים ואיבד אותי בדרך, הנושא של הבדיחה לא מצחיק אותי במיוחד...אז גם כאן, טרווניאן המציא איזה ז'אנר של רומן מרגלים ג'יימס בונדי בשילוב של פרודיה על גברים מסוקסים, נשים טיפשות, מתנקשים שלומיאליים ומעריצים מטומטמים ואטומי לב, ובטח יהיו כאלה שיאהבו את הסגנון. אני – פחות.
"כולנו חפצים להיות מובנים אבל אף אחד לא נהנה להיות מובן מאליו", אמר הסופר המסתורי.
אין ספק שהוא לא מובן מאליו אבל נראה לי שהוא השתדל מדי כי לטעמי הוא גם לא מובן, לפחות לא בספר הזה.
כנראה שטרווניאן הוא סופר של ספר אחד. לא מחקתי את 'שיבומי' מהרשימה, הוא עדיין מסקרן אותי אבל הדרך אליו התארכה משמעותית בעקבות החוויה הפושרת הנוכחית.
פינת הרמת גבות:
• טרווניאן זה בפירוש לא שם טריוויאלי, או לכל הפחות - לא כמו רודני ויליאם וויטקר. מסתבר שחוץ מאשתו והסוכן שלו, איש לא ידע מי זה טרווניאן והוא הואיל בטובו לחשוף את זהותו האמיתית בפומבי רק זמן קצר לפני מותו, בראיון לניו-יורק טיימס. אין שום סיכוי שאהיה סופרת בגלגול הזה אבל אם יתחשק לי להשתעשע בכתיבה בגלגול הבא, בפירוש הייתי רוצה לאמץ איזה שם מסתורי ולצחקק לי בנעימים כל עת שמנסים לנחש מי אני ולהשוות את כתיבתי למי ומי, בדיוק כמו שעשה טרווניאן, באומרו "זה הצחיק אותי שחשבו שאת הספרים שלי כתב רוברט לודלום. אני אפילו לא יודע מי הוא." לאיש היו לפחות חמישה שמות בדויים או כינויים ספרותיים, אם תרצו – טרווניאן הוא הידוע מכולם – כינוי שנבחר על-ידי אשתו כמחווה לשם ההיסטוריון החביב עליה (טרווליאן). איך הוא הצליח לשמור את זהותו האמיתית בסוד במשך עשרות שנים? הדבר הזה נשגב מבינתי.
• עננה של מסתורין גרמה לגל של שמועות אשר השתנו עם כל ספר חדש של הסופר. "חיסול בפסגה", הרומן הראשון שלו (1972) עורר מפולת של ספקולציות על כך שטרווניאן בעצמו מרגל וגם מטפס הרים כי הוא היטיב לתאר לפרטי פרטים מערך שלם של הכנות, מסלולים ושיטות העפלה לאייגר המאתגר עד מוות. קלינט איסטווד כנראה לא נטה אוזן קשבת לשמועות (שכידוע, יש בהן גרעין של אמת) וזלזל בהוראותיו של הסופר לתסריט הסרט שהוא ביים בעקבות הספר, וכתוצאה מכך החתיך ההוליוודי שבר את גבו ואם לא די בכך – הפעלולן הכפיל שלו נהרג במהלך הצילומים.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
הסרט (עם קלינט איסטווד) היה לא רע
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
יעל, חבל שלא
כתבת עליו. היית חוסכת לי כמה ימים ו- 15 שקלים חדשים :-)
|
|
yaelhar
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסכימה איתך. ספר בינוני. אותי הוא שיעמם.
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
דברי בשמך. אני מבוגרת צעירה.
|
|
גלית
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי את טועה ומטעה.
אנחנו נשים מבוגרות .שכחת?
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אפרתי, הכיצד זה נרהיב עוז ונלין על שרון יקירתנו, אנינת הטעם הספרותי, שהשמיצה את פיסת הסחי הנלעגת "הנערה מהדואר" ושיבחה את ספריו של גאון הדור רם אורן? סרי טעם שכמונו...
פואנטוש (אפרתי - הקפדתי לא לגנוב...), ה- "הבוקרת" שלך עשה לי את היום!!!! |
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שרון, אף אחד
לא אמר שצריך רמה ספרותית גבוהה לא בספרים וגם לא בתגובות אבל למען הסדר הטוב: בּוֹקרת זאת אחת שמגדלת בקר.
|
|
שרון מוזס
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
לא תודה.
מסמר עקרב יקר, גם בבוקרת שלך מהומה טוב מדינה חופשית זכותכם.
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שרון,
אם נעשה רעש בין 2 ל- 4, תתקשרי למוקד 100 ותתלונני על הפרעת מנוחה. בינתיים את מוזמנת לאכול מעוגת השוקולד של מסמר ולאטום אוזניים עם צמר גפן.
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שרון יקרה, את לא חייבת לקרוא, אפשר לדלג. אנחנו פעוטות, לא כל כך מפותחים שכלית, אז
משתעשעים. ואם זה ממש מפריע לך, תקראי באיזו סובלנות צריכים להתייחס לחריגים נחותים אינטלקטואלית, בביקורת של בלו בלו על "פלא".
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר, אתה לא תגנוב ממני. רוצה להעתיק תשלם (1000 ש"ח לכינוי אחרי הנחה).
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
שרון חמודה,
רוצה פרוסה מעוגת השוקולד שלי? אשלח לך עם חותמת בג"ץ לבית חורון. |
|
שרון מוזס
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אתם יכולים ללעוג כמה שאתם רוצים אבל כמה רעש השם ישמור שאתם עושים מתחת לבקורות שלכם.
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
פואנטית (אפרתי - סליחה על הפלגיאט...),
אני מאחל לעצמי לזכות להרבה מה- "דברנות הלא קטנה" שלך... צחקתי למקרא הבדיחה, ולא נותר לי אלא להביע תמיהה אם היא תצחיק גם את מר מחשבות (ואני מחזיק את עצמי פן הלהג יתחלף שוב בלעג, ותקראי אותי שוב לסדר...........) |
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מסמר, גם אני
דברנית לא קטנה ואם נוסיף לזה את חוש ההומור הכה מופלא שלי, אז נזכרתי בבדיחת קרש ישנה -
איש אחד מגיע לרופא ואומר לו: "דוקטור, בזמן האחרון אני מדבר אל עצמי המון, ממש לא יודע מה לעשות." עונה לו הרופא: "אל דאגה, זאת תופעה שכיחה, הרבה אנשים מדברים אל עצמם." "זה נכון, דוקטור. אבל אני נודניק!" |
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מחשבות, רכשתי
אותו במחיר סמלי של 15 שקלים (לפני שקראתי, בניגוד מוחלט להרגלי), אז אם תרצה לחדש את הדילמה, אני מוכנה לשלוח לך אותו חינם אין כסף כתרומה לקהילה.
|
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אפרתיתי, חן חן
על נדיבות לבך.
אני ארשום לי בפנקס התזכורות לגלגול הבא. |
|
פואנטה℗
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אלון, נראה לי
שהכל מסתכם בזה שהבחור לא רצה להיות טריוויאלי.
הסיטואציה יותר הזויה ממה שאתה חושב כי הפרופסור גם לא יודע את מי לחסל וכל זאת תוך כדי מפולות סלעים, סופת שלג ועוד כמה תקריות לא נעימות בעליל. והגיחוך הגדול ביותר הוא בסוף. אפילו שניחשתי אותו זה גורם להרהור של כמה דקות על חוסר התכלית של כל העניין. |
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
|
|
מסמר עקרב
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
פואנטה, סקירה יפה. ויש לך חוש הומור מפותח ושנון.
ובזכותך: בעברי הלא רחוק הרביתי לעג, אך כעת אני מרבה להג... |
|
מורי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אני אוהב את טרווניאן של שיבומי והקיץ של קטיה. הצטערתי לשמוע שסבלת משפע
של בליעת אוויר תוך כדי הקריאה. ממילא אני לא מצליח להשיג את הספר, אז נפתרה לי הדילמה.
|
|
אפרתי
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
אם תצטרכי פסבדונים גזעי, פני אלי.
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
מאוד נהניתי לקרוא את טרווניאן כשהייתי בתיכון, ואני סקרן לראות אם עדיין אחשוב כך.
אבל איזה מפגר זה הסיטואציה המופרכת הזאת עם הטיפוס הרים. בדרך כלל, נדמה לי, כל החיסולים הם הרבה יותר בנאליים, אפילו יותר מחדר במלון ומחבטי טניס |
14 הקוראים שאהבו את הביקורת