קריאת הספר 'אפקט רוזי' חרגה לחלוטין מתוכנית הסטנדרטיזציה של קריאת ספרים עליה אני מקפידה בימים כתיקונם.
אכן, היה זה מעשה חסר אחריות לסטות מתוכנית שעובדת היטב. הרי פעולה קפריזית, בלתי מתוכננת, עלולה להוביל לקטסטרופה (נדמה לי שדון טילמן של 'פרוייקט רוזי' היה מזהה במשפט האחרון שלי היגד טאוטולוגי, שהרי הבלתי צפוי הוא עצמו בגדר קטסטרופה. דון טילמן של 'אפקט רוזי' סבלני מעט יותר כלפי הפתעות).
למעשה, קריאת הספר הזה הפרה כל כלל אפשרי בתוכנית, המורכבת מהכללים הבאים:
א. קריאת ספרים אך ורק בשעות הפנאי וכאשר אין כל משימה דחופה יותר בסדר העדיפויות ו/או מחסור בשעות שינה.
ב. עריכת תחקיר אינטרנטי מקיף לפני קריאת הספר (הכולל בעיקר, יש להודות, קריאת ביקורות רלוונטיות בסימניה).
ג. הימנעות מספרי המשך בהינתן והספר הראשון היה:
1. לא יותר מ'חמוד וקליל'
2. מבוסס על גימיק
ד. קריאת ספרים אך ורק בפורמט המוכר של ספר ולא דרך אפליקציה.
קל להסביר כיצד הפרתי את שלושת הכללים הראשונים, ע"י העובדה הפשוטה שמעולם לא עמדתי בהם.
אני לא דון טילמן ואין לי יכולת על אנושית לעמוד בכללים רציונליים ולוגיים ולא כיפיים בעליל.
את שבירת הכלל האחרון קצת קשה יותר להסביר.
הסדק הראשון היה מתנה שקיבלתי: לבחור ספר חינם לקריאה באפליקציה.
מאחר ולא הנייד ולא המחשב שלי תמכו באפליקציה, נכנסתי לאתר ובחרתי את הספר הראשון שהיה נראה מוכר בלי לחשוב על זה יותר מדי.
הנחתי שעד שיהיו לי האמצעים לקרוא אותו - כבר יזדמן לידי הספר עצמו, בשר ודם. כלומר, כריכה ודפים.
הסדק התרחב והפך לכדי שבר של ממש בשל החלפת הנייד והמתנה ארוכה מדי לאוטובוס.
בנסיעה הביתה, כבר שקעתי בפרק ב' של עלילותיהם של דון טילמן ורוזי.
יש סיבה טובה להימנע מספרי המשך כאשר הספר הראשון היה מבוסס על גימיק ולא יותר מחביב:
הגימיק כבר אינו מקורי ומעניין כפי שהיה, החביבות הרבה פעמים נעלמת לטובת (או שמא לרעת) טרחנות והקצנת הסיטואציות.
לזכותו של אפקט רוזי יש לומר שהוא המשיך להיות חמוד ומשעשע, לא משעמם ולא מוקצן מדי (ביחס לספר הראשון, כן? לא ביחס למציאות) ו... זהו, פחות או יותר.
כן, הגימיק כבר מוכר ושחוק, ההפתעה של הספר הראשון כבר איננה, הסוף צפוי מראש.
בסך הכל ספר קליל וחביב, מומלץ למי שנהנה מ'פרוייקט רוזי'.

















