ביקורת ספרותית על שלמבו מאת גוסטב פלובר
ספר מעולה

---

ואוו, איך כותבים על ספר כזה?

אז קודם כל, הנה קישור למוזיקת רקע מתאימה- https://www.youtube.com/watch?v=tFofTtUyhG4

שומעים את התופים? עכשיו אפשר לקרוא -

שלמבו (SALAMMBO) הינו רומן היסטורי של גוסטאב פלובר ("מאדאם בוברי") שפורסם ב-1862 ומתאר מאורעות אמיתיים שהתרחשו במאה השלישית לפני הספירה בעיר- המדינה קרתאחדשתא (קרת חדשת = קריה חדשה = "עיר חדשה" ), הלוא היא קרתגו (היום ממוקמת בואכה מפרץ תוניס ), שהוקמה על ידי הפיניקים (נקראו גם פונים), דודינו הכנענים ממוצא שמי שמקורם בסהר הפורה (בעיקר רצועת החורף שבין לטקיה של היום ועד עכו). כלומר הקרתגנים = פונים = כנענים = מבני העמים השמים.

קרתגו הייתה מרכזה של האימפריה הפונית -קרתגנית האדירה שהיוותה במשך שנים רבות את האיום העיקרי על האימפרייה רומית.


הספר מתאר מאורעות שהתרחשו לאחר המלחמה הפונית הראשונה במהלכה נעזרו מצביאי קרתגו בצבא של שכירי חרב ברברים מכל רחבי העולם המוכר על מנת להלחם בצבא רומי.
הסצנה הראשונה נפתחת במשתה משגע של אוכל, שתייה ותענוגות בשרים כאשר צבא השכירים נמצא בתוך קרתגו ומחכה לתשלום שכרו. הבעיה ששועי קרתגו לא ממהרים לשלם והברברים מתחילים להשתולל...המצב מדרדר במהירות למלחמה אדירה בה נכרתות בריתות, ואח"כ נכרתים גם ראשים וגפיים - אלפים ימותו.

הספר עוסק במספר דמויות עיקריות - אספנדיוס, העבד היווני שמנהיג את צבא הברברים ומשמש כמוח והמתכנן הראשי, מתוס - הלוחם הלובי שהינו המנהיג הצבאי של הברברים והוא משמש כמצביא, הוא גם זה שמתאהב בדמות על שמה קרוי הספר - שלמבו, בת קרתגו, כוהנת ובתולה של האלה תנית ובתו של המצביא המהולל של קרתגו - חמילקרת ברקה, אביו של אחד, חניבעל ברקה, הלוא הוא "חניבעל מקרתגו", המצביא המפורסם ביותר של קרתגו, שיוריד את אימפריה הרומית על ברכיה במלחמה הפונית השניה (שמתרחשת עשרות שנים לאחר מאורעות הספר).

במהלך המאורעות בספר, חניבעל הוא בסך הכל ילד והוא מופיע מספר פעמים, בעיקר כאשר אביו בא לבקרו במקום בו הוא מחביאו על מנת להגן עליו, והעלילה עוסקת יותר בשלמבו - אחותו הבכירה ובתאוותו של מאתוס הברברי הלובי כלפיה.

הספר כתוב בשפה ארכאית - תנכית נפלאה, מלאכת מחשבת של אריה חשבייה (אחד המתרגמים האהובים עלי), ויש לו קצב לירי נפלא ואריזה טקסטואלית מינימליסטית שגורמת לו לומר הרבה - במעט מילים.

הנה עוד קטע מוזיקלי - "הקרב של קרתגו" https://www.youtube.com/watch?v=TvIdasjEIG8 (חכו עד 1:10 ותמשיכו לקרוא)

הספר עמוס במעשים ברברים לרוב, נאומים, קרבות, טקטיקות צבאיות מדהימות, תמרונים אדירים שמערבים פרשים ופילים משוריינים שרומסים את כל הנקרה בדרכם, צליבה של בוגדים על חומות העיר - הו, כן ! - ישו לא היה הצלוב הראשון, רק המפורסם ביותר (הצלב, וגם מגן דוויד לצורך העניין, היו קיימים הרבה לפני שהם הפכו לסמלי הדתות המונותאיסטיות) - אכזריות לאין קץ, עינויים, טקסים פגנים מרהיבים ואכזריים , פוליטיקה שמית במיטבה, תאווה ושיגעון.

לספר יש המון מה להציע גם לחובבי היסטוריה, דתות וטקסים פגניים וטופוגרפיה של אגן הים התיכון. לקרתגנים היו חיי חברה ותרבות עשירים וקרתגו היוותה מוקד תרבותי חשוב בזמנו. במהלך המלחמה פונים הקרתגנים לאלים - בעל פעור ובעל זבוב, המולך הנורא חובב קורבן האדם (כן בעיתות מצוקה, כמו מצור ורעב, הקריבו הקרתגנים בני אדם, בעדיפות לילדיהם של שועי העיר...), ותנית אלת הפריון, ששלמבו היא כוהנת שלה.

עוד מאפיין של הכתיבה של פלובר בספר הזה הוא שאין כמעט נימה אישית בספר (ועמד על כך roei בביקורת המדוייקת כל כך שלו על הספר). הכוונה היא שאין כמעט "הלך מחשבה" או "חיבוטי נפש" של הדמויות, אנחנו כמעט לא יודעים מה הם חושבים לעצמם. הם קיימים בתוך הנסיבות ולכן הם עושים.

כשאני חושב על זה עכשיו, הספר כתוב קצת כמו טרגדיה יוונית.


50 העמודים האחרונים מתארים סדרה של קרבות אכזריים במיוחד בין צבאות הברברים וקרתגו עד לסוף, ואין פה סוף טוב מהאגדות.

אכן, הספר לא מתאים לכל אחד אבל אם אהבתם את הביקורת הספר בשבילכם.

תודה מיוחדת ל- roei שכתב ביקורת כל כך מדוייקת ויפה ועשה לי חשק לחפש את הספר. אין שום סיכוי שהייתי "מגלה" אותו בעצמי אם הייתי נתקל בו בחנות ספרים משומשים... השם האניגמטי שלו לא היה אומר לי דבר וכך הייתי מפספס סיפור מיוחד מאוד...

לסיום - הנה קטע מסרט אילם מ-1914 (!!!) שנעשה בהשראת הספר https://www.youtube.com/watch?v=5AGqLgxJIMI

אחח... היסטוריה.

» ביקורות נוספות של asheriko
» ביקורות נוספות על שלמבו