ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 7 באוקטובר, 2020
ע"י עודד
ע"י עודד
את הספר קראתי בעקבות המלצה של אמיל אז'אר בספר "חרדתו של המלך סולומון". אז'אר העלה על נס את השפה העשירה במילים של פלובר, וכמובן צדק (הגם שמדובר בתרגום).
זהו אתגר לא קטן לקרוא את ספר זה, אך למי שיענה לו מובטחת הנאה מרובה.
זהו אתגר משתי סיבות. ראשית, כיוון שהתרגום העברי של אריה חשביה אמנם עשיר במילים ורהוט, אך גם מעט מיושן. מצד שני, אפשר ללמוד מילים בעברית, אשר כבר לא בשימוש.
שנית, כדאי להכיר את הרקע ההיסטורי. כאן יש גם סיכון. מי שיתפתה לקרוא יותר מדי על הרקע ההיסטורי, עלול לגלות פרטים על סוף העלילה. בקיצור, זה עלול להיות בגדר "ספויילר". זה המקום להוסיף כי כדאי להימנע מקריאת תקציר העלילה בגב הספר.
אמיל אז'אר הפך לאחרונה להיות אחד הסופרים האהובים עלי. ב"חרדתו של המלך סולומון" הוא הלין על כך שיצירות חשובות או אנשים מסוימים נשכחים . "אין דבר קצר יותר מתהילת עולם" נוהג אבי לומר.
מתוך כבוד לאמיל אז'אר, וכדי לעודד קוראים להעלות מתהום הנשייה את "שלמבו" מחד, אך לשמור על מתח בעלילה מאידך, הוספתי לרשימת הביקורת רשימת מונחים היסטוריים. כך יקל על קוראים סקרנים.
ספר מומלץ כי העלילה והרקע ההיסטורי מעניינים. אם נתקעים בקריאה, תמיד אפשר לדלג עמוד קדימה, או לקרוא ברפרוף עד לתפנית.
מונחים היסטוריים מהתקופה:
המלחמה הפונית הראשונה (241-264 לפסה"נ). מלחמה בין קרתגו לרפובליקה הרומית. הראשונה מבין שלושה, במאבק שליטה על אגן הים התיכון.
תנית - אלילה במיתולגיה הפניקית, בת זוגו של בעל-חמון. היא הייתה האלילה הראשית של קרתגו במאות 8-2 לפסה"נ.
בעל חמון – אל פיניקי, הבכיר באלילי קרתגו.
מאתוס (מתוס) - חייל מאזור לוב של ימינו, אשר הנהיג את שכירי החרב במלחמתם בקרתגו בין 240-238 לפסה"נ.
מולך- שם מקראי לאל כנעני, אשר שימש לפולחן ילדים חיים.
נארווס (נר-חאווס) – קצין פרשים נומידי (ממלכה ששכנה באזור לוב-תוניסיה-אלג'יריה של ימינו). לחם במלחמה לצד שכירי החרב, ואחר-כך לצד קרתגו.
ספאנדיוס (אספנדיוס) - עבד ממחוז קאמפניה, שבדרום איטליה, אשר הנהיג יחד עם מאתוס את השכירים במלחמתם בקרתגו.
מלקרת - האל הראשי של העיר הפיניקית צור. פירוש השם הוא מלך העיר (קרת).
עמוד 213, ביקורת על הכהנים.
חמילקרת ברקה (228-270 לפסה"נ) – מדינאי ומצביא קרתגי, אבי המצביא חניבעל.
חנון – אציל עתיר נכסים בקרתגו. הוא היה פרו רומאי, ויריבו של חמילקרת.
GESCO (גרסכן) - מצביא ופוליטיקאי מקרתגו.
אוטיקה – עיר מבצר פינקית באזור תוניסיה – לוב של ימינו.
Hippone (היפו-צריתה) - עיר-מבצר באיזור אלג'יר של ימינו.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עודד
(לפני 5 שנים)
תיאורי הקרבת קורבן ילד למולך\ מלקרת היו מזעזעים, אז קראתי ברפרוף
ואפשר לראות בזה ביקורת של פלובר על אנשי הממסד הדתי (אז, בזמנו ואולי גם כיום):
"מכיון שפולחן זה נעשה בידי הכוהנים, והכניס להם ממון רב, נהגו להאדיר את יראת העם ולעודדו לעשות זאת". (עמ' 213) |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים)
כמובן שלא התאפקתי וקראתי גם תקצירים של אחרים :-)
על המיתולוגיה והאלים הפניקיים אינני יודע דבר, והצלחת לעורר את סקרנותי. בעניין קרתגו והמלחמות הפוניות יש איזשהו שביב זכרון על חניבעל ומסעו. הרעיונות שעולים במוחם של בני אדם הם בהחלט מפתיעים, מוזרים ולעיתים מחרידים. כאשר אנשים מוכנים להקריב ילדים כדי לרצות איזשהו אל דמיוני, תמיד עולה השאלה מהיכן נוצרו אותן אמונות ומדוע הם חשבו שזה רצונו של אותו האל. |
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
