ביקורת ספרותית על DANGLING IN THE TOURNEFORTIA מאת CHARLES BUKOWSKI
ספר מעולה

---

טורנפורטיה - עץ טרופי שמותאם אופטימלית לאקלים של דרום קליפורניה. מתאפיין בפרחים עדינים ופירות בשרניים.

כל מי שמכיר אותי יודע שבוקווסקי הוא אחד הסופרים האהובים עלי. על האהבה שלי לכתיבה שלו כתבתי בביקורת ל"שירות הדואר" אז אתם מוזמנים לחפש באתר.
מדריך קצר למשתמש: גוף העבודות המרכזי של בוקווסקי כולל 5-6 רומנים, 5-6 אוספים של סיפורים קצרים, בערך 20 ספרי שירה ועוד ספרים כמו למשל אוסף טורים שהוא כתב, חלופת מכתבים, תסריט וכו'.

DANGLING IN THE TOURNEFORTIA (יצא ב-1981) הוא מספרי השירה היותר מוצלחים של בוקווסקי. עכשיו אני יודע מה חלקיכם חושבים: שירה ? מה לי ולזה ? אני הייתי בדיוק כמוכם - עד שקראתי את בוקווסקי. השירה שלו לא מתיימרת ואין מילים גבוהות. השירה שלו נקראת כמו סיפור קצר והיא עושה לכם חשק להיות שם כשהוא מתאר מפגש לא מוצלח עם אשה שיכורה או קטטה בשירותים שמאחורי מגרש מרוצי סוסים.

מדובר על אוסף של 100 שירים בערך, רובם מצויינים (וזה לא עניין של מה בכך, הוא כתב אלפי שירים). הנושאים העיקריים של האוסף הם כתיבה, נשים, יחסים בין חברים וחוויות ממרוצי סוסים. עניין השתיה תמיד נמצא ברקע כמובן.
קשה לתאר ספר שירה, במיוחד אם יש בו 100 שירים, ובמיוחד אם קהל הקוראים לא מכיר את ספרי השירה האחרים לשם השוואה, אבל זה אחד מספרי השירה היותר מאוזנים שלו. הכוונה היא שאין ממש שירים גרועים לצד שירים מעולים (האוסף MOACKINGBIRD WISH ME LUCK הוא דוגמה לכך).

הספר הזה הוא "מאוד קליפורניה" (כפי ששמו מרמז - שימו לב להגדרה בהתחלה). אפשר להרגיש את רחובות קליפורניה, את הדירות ואת האווירה הכללית בכתיבתו של בוקווסקי.

נקודה אחרונה - הספר מוקדש לסופר האהוב על בוקווסקי - ג'ון פאנטה. פאנטה השפיע בכתיבתו על בוקווסקי ובעיקר בספרו המצויין ASK THE DUST (שאל את האבק). אני ממליץ בחום.

אני מצרף פה שיר שתרגמתי בשבילכם מהספר, שיר שמדבר על חברים מציקים ויומרנות -

גאון/ צ'ארלס בוקווסקי

הוא
לרוב לבש מקטרון
ומעיל, לא משנה
כמה חם היה
והבגדים שלו תמיד
היו מלוכלכים
למעט צעיף צבעוני ונקי

לא משנה כמה פעמים
עברתי דירה
הוא תמיד הצליח
למצוא אותי
בשביל הספה שלי
והשתיה החריפה

והוא היה שותה
ומספר לי
על הגאונות שלו
מדקלם כמה פואמות חדשות
מהזכרון

מתעלף
ולפעמים במהלך הלילה
מקיא על
השטיח

ואחרי זה נוחר
משאיר אותי ער
כל הלילה

הוא היה מזנק
ב-6:00 בבוקר
ויוצא להליכה
סביב השכונה

תמיד חוזר עם
סיפורים מטורפים על
יצאניות או
גופות בתעלות ניקוז

בקול רם,
תוך כדי עישון
הסיגריה תלויה מהפה שלו
הוא שוב מתחיל לדבר
על הגאונות שלו

"אם הייתי מתרומם
או שחור הייתי מצליח !"

דוהר על הרצפה

"אם הייתי מתרומם יהודי שחור
הייתי מצליח !"

ובכן
הוא היה יהודי
אז הוא עשה שליש דרך
להצלחה

בערבי קריאת שירה
הוא היה קופץ על
הבמה
ומקריא את החומרים שלו

הוא הציק כל כך
שאנשים
התחבאו ממנו

"כל השנוררות הזאת
בוודאי מתישה"
אמרתי לו
"למה שלא תמצא עבודה
ותמשיך לכתוב מהצד?"

"לא !" הוא זעק
"אני חייב לקבל הכרה !"

הוא היה טוב
הוא היה כותב טוב מאוד
אבל
כמו כולנו
הוא לא היה טוב כמו
שהוא חשב שהוא

מצטער
אבל תמיד הוקל לי
כשהוא
עזב

» ביקורות נוספות של asheriko
» ביקורות נוספות על DANGLING IN THE TOURNEFORTIA