ביקורת ספרותית על שורף הגופות מאת לדיסלב פוקס

---

יש לי קרוב משפחה, לא אציין את הקריבה, את שמו או עיסוקו שכן האנונימיות שלי באתר הזה לוקה בחסר. אותו קרוב משפחה הוא מארח למופת, אצלו הכול מושלם, הבשר שהוא צולה נקנה מקצב בוטיק, היין שפתח הוכן ביקב בוטיק מענבים מזן מיוחד ונדיר שיובא במיוחד מדרום צרפת, היינן צרפתי והמבקבק בא מאי רחוק באוקיינוס ההודי שעונה לשם "שעם". האחים שלו הכי חכמים ומוצלחים, הרכב שלו הכי טוב, הבית שלו הכי טוב, אותו הוא קנה במחיר הכי טוב, בדיוק לפני שהמחירים זינקו... הוא מסתובב בעולם עם חיוך זחוח על פניו מרוצה מהחיים, הכול סביבו יפה, ואת מה שלא יפה הוא מיפה. אין לו דעות משלו אבל יש לו מה להגיד על כול דבר, הוא מלקט דעות ושוזר אותם בבליל השיחה האינסופי שלו.
אותו קרוב משפחה ממש מזכיר את מר קןפפרקינגל גיבור סיפרו של לדיסלב פוקס. אל הספר הגעתי בעקבות ביקורת מצוינת של שילה. הספר היה מעצבן ניסיונו של לדיסלב להציג את קופפרקינגל כבורגני משעמעם, מצליח לו כל כך עד שבספר ברובו קצת משעמם. יש חזרות על מוטיבים באופן בוטה ומלאכותי קצת נוח מאוד למורים לספרות, אבל לקורא התמים מרגיש קצת כמו שמאכילים אותו בכפית. הספר לא רע אבל מצד שני לא הרגשתי שאני קורא את "אחת מיצירות המופת של המאה ה 20". הרגיש לי קצת כמו משל ולא כמו רומן, אין בו ממש דמויות למעט הדמות הראשית, כולם משמשים תפאורה, כמעט אף אחד לא מדבר למעט קופפרקינגל שלא מספיק לדבר. יכול להיות שזה לא הספר, זה אני, אפשר שהיו לי יותר מידי ציפיות בגלל הביקורת המצוינת של שילה, ואפשר שסתם הוא לא פגש אותי בנקודת זמן נכונה.
מציע שתקראו בעצמכם ותגידו מה חשבתם.
ובנוגע לקרוב המשפחה שלי מחר אני הולך ליומלדת שמימי של אחד הילדים שלו, בטוח שהפיסטוקים שיגישו הגיעו ישירות מחאלב, נקלו בתנור מיוחד והומלחו במלח אטלנטי, שהגיע מאטלינטיס העיר האבודה.
.

» ביקורות נוספות של קורא כמעט הכול
» ביקורות נוספות על שורף הגופות