הביקורת נכתבה ביום שישי, 2 באוקטובר, 2015
ע"י may
ע"י may
למרות שהספר הזה ממש מעניין, עדיין הייתי צריכה לחלוק משהו שחשבתי עליו אחרי קריאה של שני ספרים על תעלומת רצח בלבד.
בכל ספר כזה יש את אותה תבנית:
-הבלש המרכזי\אחד מהמרכזיים: יצא לגמלאות בגיל מוקדם. פרש מהעבודה בגלל סיבה מסוימת שהייתה לו, לא רצה לחזור ובתחילה סירב להצטרף, אך לאחר מכן שינה את דעתו והצטרף לחקירה.
-הקורבנות: לכולם יש מכנה משותף שקשור איכשהו לרוצח. בספר אחר שקראתי, אלו היו ילדות בנות 6, בגלל שהרוצחת הייתה עקרה.
-תמיד גורמים לזה להיראות כאילו אנחנו עדיין לא מכירים את דמות הרוצח, והוא אלמוני מבחינתנו, למרות שהוא תמיד מתחת לאף שלנו. הדמות שבכלל לא העלינו על דעתנו שיש לה קשר לרצח, היא הרוצח המסתורי.
-הרוצח תמיד משאיר מסרים. זה כאילו הוא ממש רוצה שיתפסו אותו.
-כל הסימנים כמובן, קשורים למניע של הרוצח.
-כולם מעריצים את הבלש המרכזי, זה שחזר למשטרה לחקירה למרות שפרש. זה תמיד יהיה בלש מפורסם מאוד שכולם מעריכים.
-הרוצח תמיד מאיים בשלב מסוים על אחד הבלשים\בני המשפחה של אחד הבלשים.
======
אני די בטוחה שהיו לי עוד כמה, אך שכחתי כי חשבתי על זה בספטמבר, ממש אחרי שסיימתי את הספר.
סיימתי את הספר ממש בכמה ימים. הוא היה מתנת יום הולדת מאוחרת מדודה שלי הדתייה, שלא הייתה מודעת לזה שזה ספר על רצח בכלל. מאז לא הורדתי אותו מהיד כי רק רציתי לגלות כבר מי הרוצח, איך ולמה. הכל שם נראה לא אפשרי, אך תמיד האופציה ההזויה שאף אחד לא העלה על דעתו, היא התשובה. שימו לב למספר 658, המתנוסס בגדול על הכריכה! פשוט תזכרו אותו.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
