ביקורת ספרותית על נשמות מאת רועי חן
ספר טוב

---

שמעו, נשמות יקרות!
לא יכולתי ליפול על ספר גרוע יותר מזה בתקופת מבחנים. כשאני אומרת "גרוע" אני מתכוונת ל"מזיק לציונים שלי".
הספר התגלגל אליי בשבוע הספר של 2020, אבל כמובן שחיכיתי לעיתוי הגרוע ביותר לקרוא אתו, והוא לא אכזב אותי.
דרך עיניו של גרישה, נשמה מתגלגלת בת כ-400 שנה, רועי חן מפליא לתאר את התקופות האפורות והבוציות ביותר בהיסטוריה בצורה צבעונית וסוחפת.
אני חייבת להודות שבהתחלה לא עפתי על גרישה. המוזרות שלו היתה יותר מדי בשבילי. בן אדם בסך הכל חיפש קצת אסקפיזם מדיני נזיקין, והוא מקבל במקום זה דיכאון קיומי של סבתא פולנייה.
אבל, הפלא ופלא, גץ, גלגולו הראשון של גרישה, הצליח להיכנס לי ללב, ובעקבותיו גם גדליה וג'ימול, הגלגולים הבאים בתור.
בשלב מסוים כבר אפשר להזדהות עם הציניות המרירה של גרישה, ואפילו לחבב אותו. וכי איזו זכות יש לי לבקר אותו? אם הייתי חיה 400 שנה, נשמה נודדת שלא מבינה מדוע היא ממשיכה להתגלגל, כנראה שהייתי יותר גרועה ממנו.
גרישה ונשמתו התאומה (גיטל, או גיילה, או גבריאל) ממשיכים להתגלגל ממאה למאה, ממדינה למדינה, ולמצוא אחד את השנייה. חיבורו המוזר לאישה שהיא ספק אחותו, ספק המאהבת שלו, אליה הוא ממשיך להשתוקק כ-400 שנה, מצד אחד מעורר רחמים ומצד שני מובן לחלוטין. הוא מאמין כי שניהם ממשיכים להתגלגל בעולם בגלל חטא שביצעו בילדותם, ולא מפסיק לשאול את ריבונו של עולם למה להעניש שני ילדים קטנים ותמימים ככה?
למרות שבלעתי את הספר בשלושה ימים, אתן לו 4 כוכבים ולא 5. הסוף וההתחלה קצת אכזבו אותי. אבל אל תטעו, מדובר בספר מרתק, כחול לבן, שאחזור אליו בוודאות ועלה על כל הציפיות שלי. אני סתם קטנונית לגבי דירוגים.
נסיים עם הציטוט שנחקק על אבן בבית החיים היהודי בונציה (על ידי גויים שלא שולטים טוב בעברית): "חבל חבלים, הכל חבל"

» ביקורות נוספות של may
» ביקורות נוספות על נשמות