ביקורת ספרותית על קפקא על החוף מאת הרוקי מורקמי
ספר מעולה

---

קראתי עכשיו את הספר שוב, אחרי חמש שנים, לכבוד זה שקעקעתי את הנער הקרוי עורב (האחד שמצוייר על הכריכה של מהדורת 2015, לא המהדורה הזאת) על הירך שלי בתור מתנת יום-הולדת מוקדמת. למה עשיתי את זה? ובכן, זה ספר ההתבגרות האולטימטיבי, ולאחר שקראתי (כמעט את) כל ספריו של מורקמי במשך כל שנות גיל ההתבגרות שלי זו הייצתה נראית כמו אחלה של דרך להתחיל את גיל 18. ואלוהים, כמה פספסתי בספר הזה כשקראתי אותו בגיל כזה צעיר (13).
קפקא-קון, או קפקא טאמורה הוא בן ה-15 החזק ביותר בעולם. הוא בורח מהבית השבור שלו בגיל 15, בלי מטרה מוגדרת, ניסיון בחיים או כסף רב. הוא עדיין תלמיד בחטיבת הביניים. מהרגע שהוא מגיע לטקמצו הוא עובר שורה של חוויות מוזרות. על קפקא-קון מוטלת קללה שאומרת שהוא יהרוג את אביו, ישכב עם אמו וישכב גם אחותו, כמו אדיפוס, רק עם תוספת. קפקא-קון מנסה בעצם לברוח מהנבואה הזו כל הספר, כי הוא "לא רוצה לחיות חיים שהוכתבו לו מראש" ושהפיתרון הוא, כמובן, לברוח (בסך הכל קורה לכל בן נוער סטנדרטי, לא?).
בנוסף למסע של קפקא-קון, אנחנו קוראים בו זמנית על נאקאטה-סאן, זקן פגוע ראש שחי על קצבת ביטוח לאומי ומנהל שיחות עם חתולים בזמנו הפנוי. הוא גם יוצא למסע, רק שבשלו יש פחות סקס והרהור במשמעות החיים ויותר גשם של דגים ושל עלוקות, אבנים שמדברות ורוצח חתולים שבונה חליל מנשמות.
יש אנשים שקשה להם עם האלגריות הסוריאליסטיות והמשונות לגמרי של מורקמי, אבל הן תמיד תורמות לעלילה והן אף פעם לא "סתמיות". כל הדמויות בספר נכנסות ללב של הקורא מאוד בקלות, ולכולן יש סיפור חיים משונה, אך קל מאוד להזדהות עם הרגשות שלהן.
הספר מתעסק הרבה בקשיי הזמן, האהבה והמרחב, ואיכשהו הופך עולמות וצירי זמן לדהבר שולי וסתמי, אבל בדרך מעניינת מאוד. הוא גם מראה את הנזקים של חיים שמתמקדים כל כולם בעבר ולא בהווה, עם כמה שהם נראים מכשפים ומסתוריים בהתחלה של הספר.
בעיניי זהו ספר ההתבגרות האולטימטיבי. אתם עדיין קוראים? לכו לחפש את אבן הכניסה במקום!

» ביקורות נוספות של may
» ביקורות נוספות על קפקא על החוף