הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 בספטמבר, 2015
ע"י קיקלופ מכונת ספרים
ע"י קיקלופ מכונת ספרים
המעניין בכתיבתו של מארקס, שזו אחת מהיצירות היפות שלו, הוא אותו קול
קולקטיבי המאפיין את כתיבתו, כאילו מורכב המספר שבספר מפוליפוניה של
קולות, יושבי קפה כלשהו בעיירה מאקונדו (או עיירה אחרת), שבסיפוריהם
משתרגים מציאות, בדיון ודורות קודמים של מספרים שהעבירו את דברי
הימים מתוך הלהט שיש למספר המשוכנע באמת דבריו ומבקש להעביר אותם
כ"דברם". מדוע זה מעניין? משום שמארקס הוא סופר שכתב על קו התפר שבין
המודרניזם לפוסט-מודרניזם, בעידן שהקול של ה"אני" דווקא הפך להיות
הדומיננטי בספרות, אותו סולפסיזם של הדמויות החדשות השקועות בעצמן
ומתארות את העולם דרך תחושותיהן ומחשבותיהן. יתכן שזו הסיבה שבעידן
של אינדיבידואליזם קיצוני וניקור חברתי הולך וגדל מוצאים רבים נחמה
בכתיבתו, המחזירה את הקורא אל קהילה מדומיינת ממנה הוא שומע את
סיפוריה והופך כמו להיות חלק ממנה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
