“על המכניזם המאכזב של היקום
בקריאת טקסט אנחנו בונים ומפרקים כל הזמן מבנים המושלכים על הכתוב בניסיון לאחד את הטקסט לכדי איזו שלמות מדומיינת. לרוב, טקסט מכיל בתוכו סתירות רבות, ולאורך הקריאה הקורא ה״תמים״ מנסה לאחד בינהן על ידי השלמת הפערים שאינם מצויים בטקסט, כדי לייצר איזו פרדיגמה שתסביר את הסיפור כשלם אחד וקוהרנטי. בקריאת המחזה ״עננים״ חוויתי זאת שוב ושוב, ומבנים שונים וסותרים החליפו זה את זה כ”