ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום רביעי, 29 במאי, 2024
ע"י אריאל
ע"י אריאל
דעה לא פופולרית (ברמה בינלאומית, כנראה) -
ספר גרוע. ממש.
למה הוא גרוע? מכיוון שאין בו שום חוט עמוק ששוזר את העלילה. ספר טוב הוא ספר שיש בו איזושהי חוקיות פנימית, גם אם אתה לא ממש מבין אותה עד סוף הספר, אבל אתה מרגיש אותה. זה יכול להיות ספר ילדים, או רומן של טולסטוי. אבל יש חוקיות פנימית לספר - על פי מה שקובע הסופר. איך מרגישים את זה? אם במהלך הקריאה יש שלב של מתח, של ציפייה - מה יקרה? האם זה יתרחש כמו שאני חושב, או שתהיה איזו התפתחות שלא צפיתי?
בדרך כלל, לוקח קצת זמן עד שנכנסים לעניינים. זה יכול להיות עמוד בספר ילדים, או 50 עמודים ברומן של בלזק. סבבה. אבל מתישהו, זה אמור לקרות. ואם זה לא קורה - אז הסיפור הוא להטוטנות מילולית חסרת משמעות.
מאה שנים של בדידות הוא תיאור מדוייק של חווית הקריאה: נמשך כמו מאה שנה, בציפייה למשהו שיקרה בסיפור, שיתן איזו משמעות או פשר לגבב התיאורים הפסיכוטיים, שגם אם הם משובצים פה ושם בהברקות כאלה ואחרות, עם תיאורים משעשעיים כאלה ואחרים - עדיין, אין בהם דבר. אם היו תולשים מתוך הספר 100 עמודים, לא הייתי שם לב להבדל.
ניסיתי להבין מה כל כך מדהים, מיוחד, סוחף, מופלא בספר המטופש, המשמים, וחסר התוכן הזה. לא מצאתי.
אם למישהו יש הסבר ברור - אשמח לשמוע. עד אז - עשו לעצמכם טובה, ופשוט התרחקו מספרים 'שחייבים לקרוא'.
14 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
גלית
(לפני שנה ו-3 חודשים)
גם אני לא התפעלתי
קראתי עד הסוף ואחר כך הלכתי וקראתי עוד ספר שניים שלו ליתר בטחון ( הסיפור על ארנדירה התמה וכו') ומאחר ולא נשאר לי ממנו כלום בראש אני מתייגת אותו תחת "עוד ספר" לא רע במיוחד ולא טוב במיוחד מאחרים. יש מאות אלפי כאלו ובהם גם רבים שהוגדרו כקלאסיקות ע"י אחרים.
לא מרגישה מחויבת כלל לאהוב מה שאחרים אוהבים (או להפך) |
|
ערגה
(לפני שנה ו-3 חודשים)
קוראת עכשיו ונהנית מכל שניה! בהתחלה היה קשה מאוד אבל ברגע שהספר נפתח לא מצליחה להתנתק ממנו
|
|
strnbrg59
(לפני שנה ו-3 חודשים)
יעל, אני מסכים איתך, גם לי לא איכפת על תכונותיו של סופר כבן אדם.
אני טוען רק שדעות פוליטיות מסויימות עשויות למשוך יותר תהילה מצד מדורי הספרות של העתונים, ושל המועצה המחליטה על פרסי נובל.
|
|
בוב
(לפני שנה ו-3 חודשים)
strnbrg59, אתה צודק, כשלתי בלשוני. סליחה.
שיניתי גם את הניסוח הראשוני של תגובתי.
באשר לתוכן התגובה, אפשר גם לטעון בדיוק את ההפך. קיומם של סופרים מפורסמים קומוניסטים לא מוכיח שאין יתרון לסופרים אנטי-קומוניסטים. קרא את תגובתה של Yaelhar, היא מנמקת את הרעיון שאליו חתרתי בצורה מדוייקת. |
|
yaelhar
(לפני שנה ו-3 חודשים)
strnbrg59 לעניות דעתי אין שום קשר בין דעותיו הפוליטיות של הסופר לאיכות ספרו.
אין גם שום קשר בין איכותו כאדם של הסופר (אם הוא שתיין, שונא נשים, שונא להט"ב, אוהב מלחמות ואפשר להמשיך) לבין איכות ספרו. מעטים הסופרים שחשבתי שהייתי רוצה שיהיו חברים שלי, רבים מספריהם אהבתי. |
|
strnbrg59
(לפני שנה ו-3 חודשים)
בוב, קיומם של סופרים מפורסמים אנטי-קומוניסטים
לא מוכיח שאין יתרון לסופרים קומוניסטים. זאת, וכדאי לך להימנע מהתבטאויות כמו "אין שטות גדולה מ...".
|
|
בוב
(לפני שנה ו-3 חודשים)
ספר אדיר לטעמי.
סגנון כתיבה יחודי מאוד הקושר סיפורים רבים לכדי סאגה רחבת יריעה. גבריאל גרסיה מארקס הוא הראשון שפיתח סגנון יחודי זה ועל כך הוא ראוי להערכה גם אם אין סגנונו תואם לטעמך.
באשר למה שכתב strnbrg59, כאילו תהילתו של הסופר נעוצה בתפיסתו הפוליטית או הכלכלית, היא מסקנה שגויה לטעמי. כישלונו של הקומוניזם מהדהד מתוך דפיהם של סופרים רבים שהתנגדו לו ולרעיון המשטר הסובייטי, ולמרות זאת עדיין השיגו תהילת עולם בזכות כשרון כתיבתם (בולגקוב ואורוול הם המפורסמים בניהם אך הרשימה באמת אין סופית). אני לא אומר שאין קוריוזים המשבחים סופרים בשל דעה פוליטית, אך אלו מצויים בפרסים ספרותיים הניתנים לסופר ולא באתגר החשוב ביותר, הוא מבחן הזמן. אם ספר עומד לאורך דורות כיצירת מופת ועדיין מוגדר שנים רבות לאחר כתיבתו כיצירה הספרותית החשובה ביותר של המאה ה-20, כנראה שהוא השיג זאת בזכות ולא בחסד. אין אני טוען שכל מה שמוגדר יצירת מופת חייב להיות על פי טעמנו, זכותך להחזיק בדעה שהספר גרוע. עם זאת, הסב טקסט של strnbrg59 פשוט לא נכון. |
|
strnbrg59
(לפני שנה ו-3 חודשים)
מרכיב לא מבוטל מתהילתו האדירה של גבריאל גרסיה מרקז
הנה זיקתו לשמאל הפוליטי. בין היתר, הוא היה ידיד גדול של פידל קאסטרו.
|
|
משה
(לפני שנה ו-3 חודשים)
זה אכן ספר לא לכל אחד, לטעמי הוא מעולה.
|
|
מורי
(לפני שנה ו-3 חודשים)
החוקיות הפנימית בספר הזה הוא חוט אגדה שזור לכל אורך הספר,
אגדה למבוגרים האוהבים להתמסר לסיפורים מענגים ומערסלים.
|
14 הקוראים שאהבו את הביקורת