זה לא סוד שאני חובבת נלהבת של ספרי מתח, טוב, חובבת נלהבת זו לשון המעטה. אבל יותר מכל אני אוהבת ספרי מתח שהם ספרים בעלי ערך מוסף. טאנה פרנץ' כותבת ספרים כאלה. הם עוסקים בסוגיותיה הכלכליות והחברתיות של אירלנד, הם כתובים נהדר ויש בהם אווירה של רומן משובח.
עשרים שנה לפני שמתרחש הסיפור העכשווי, נכנסו שלושה נערים ליער שליד נוקנארי, פרבר של דבלין. נער ונערה נעלמו ללא שוב ונער אחד ניצל, מלוכלך בדם שאינו שלו, אך לקה באמנזיה ולא הצליח לשחזר מה קרה.
הקטע הפותח את הספר הוא מופת של כתיבה פואטית יפהפייה ומעיד על יכולותיה היוצאות דופן של הסופרת.
הנער שניצל, אדם ראיין, גדל להיות בלש במחלק הרצח של דבלין, הוא שינה את שמו, שכח את עברו שאינו ניתן לזכירה, ואימץ לעצמו מבטא בריטי ועבר פנימייתי נטול טראומות יוצאות דופן. ביחד עם שותפתו, קאסי מדוקס, הוא פותר תעלומות ונהנה מקריירה בינונית במשטרה.
אבל לעבר יש דרכים רבות לשלוח זרועות אל ההווה. קאסי ואדם נשלחים לאתר חפירות ארכיאולוגיות בשולי יער נוקנארי המבורא כמעט כולו, כדי לפתור תעלומת רצח של ילדה-נערה בת שתים עשרה. אנו מתוודעים אל פרשיית העבר של ראיין, שנקשרת בראייה פיזית אל הרצח הנוכחי, ואל השדים אשר מתרוצצים בתוכו פנימה. החקירה הקשה חושפת אותנו אל רקדנית בלט, ילדה כשרונית שהתקבלה ללימודי מילגה באקדמיה המלכותית, ואל משפחתה המסובכת, רבת הרבדים הרגשיים והנפשיים. ככל שנשאב אדם אל התעלומה ואל גיבוריה החשודים, כך הוא מתקשה להיחלץ מזיכרונותיו ומעברו המסובך. הוא שוקע בשתייה, הוא נשבר על דוכן העדים והורס את ידידותו הנפלאה עם קאסי.
הספר רצוף בשברונות לב. זהו סיפור עצוב על תושבי אירלנד המולכים שולל בידי פוליטיקאים רודפי בצע ומתקשים לבנות תוכנית כלכלית אישית. סיפור נוגע על תעלומה מסתורית מן העבר, שלמרות הכל לא באה על פתרונה, על אדם שאיחה את חייו, אך הסדקים לא עומדים בלחץ והוא מתרסק, על משפחה שאינה מתפקדת ואת המחיר משלמת ילדה מצויינת אחת.
פרנץ' היא סופרת נהדרת שכותבת הרבה במובן הכי פשוט של המילה, עמודים רבים ומילים רבות, ובכל זאת הסיפור אינו משעמם לרגע.
מיד כשסיימתי את הספר העצוב הזה קראתי את "דומות", שהוא מין ספר המשך, ועל כך בביקורת הבאה.
וממש בסוגריים כפולות ומשולשות, את פתרון החידה ניחשתי הרבה לפני הסוף. האם זה מפריע להנאה מהקריאה? לא ממש. כשהתעלומה איננה הדבר העיקרי, אין בכך כדי להעיב על ההנאה. (אגב, זה אופייני גם לספריה האחרים של פרנץ'.)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
