ביקורת ספרותית על סודו של הבעל מאת ליאן מוריארטי
ספר מעולה

---

בעיירת פרברים הנקראת סנט אנג'לה מתחברים שלושה סיפורי חיים של שלוש גיבורות – טס, ססיליה ורייצ'ל. טס היא פרסומאית, נשואה ואם לילד קטן אשר יום אחד נופלת עליה הידיעה שהזוגיות שלי היא לא מה שחשבה עליה. היא לוקחת את הילד שלה ובורחת לסנט אנג'לה לאימה.
רייצ'ל היא אישה בגיל העמידה העובדת במזכירות של בית הספר בסנט אנג'לה ונושאת איתה כאב כבד מנשוא כבר 28 שנים, הכאב של חוסר הוודאות מי רצח את ביתה ג'ני, החשדות שלה גובלות באדם מסויים אחד והיא לא תשקוט עד שתצליח להפילו.
ויש את ססיליה. ססיליה היא אמא פרברית אמריקאית למופת, מטפחת בית, שלוש בנות ובעל כפי שהיה מצופה מנשים אי שם בשנות ה70 (ועדיין מצופה בחלק מהקהילות כיום...), סוכנת כלי טאפרוור, נשיאת וועד מונפץ כלשהו ובמילה אחת עקרת בית שמצאה לעצמה עוד כמה משימות על מנת לזכות בתהילה של נשות העיירה. ביום שני של השבוע לפני חג הפסחא ססיליה מוצאת מכתב בעליית הגג מבעלה שממוען אליה, אך רשום עליו 'לפתוח רק במקרה מותי'. מהרגע הזה אנו נשאבים לתוך מערבולת של שקרים, סודות קטנים וגדולים, ערבוב של רגשות שונים ושזירת הסיפורים של שלוש הגיבורות זו בזו.

הספר נפתח בסיפורה של פנדורה ובעצם נותן לנו מושג על הביטוי 'תיבת פנדורה', שהרי ברגע שפנדורה פתחה את התיבה באותו הרגע נשפכו ממנה כל הרעות, התחלואים והנורא בעולם. כך קרה גם עם ססיליה. שם הספר 'סודו של הבעל' מצייר לנו רמז למה שססיליה מוצאת במכתב שאותו בסופו של דבר היא פותחת. עצם פתיחת המכתב מקביל לפתיחת תיבת פנדורה.

בדרך מאד מרשימה, מעניינת, אנושית ומרגשת העלילה מצליחה לשזור חיים בין שלוש הגיבורות ובאיזשהו שלב גם להבין שהסוד הנורא שהיה כתוב במכתב קשור בעקיפין ומישירין לכל אחת מהדמויות וכך בעצם מחבר אותן גם אם הן אינן יודעות זאת בכל זמן נתון. גם סוף הספר נחתם במשפט מאד יפה שמסכם את הספר, את חיי השלושה עם משפחותיהם ובעצם משליך על חיי כל אחד מאיתנו: "איש מאיתנו לא יודע מה הם הנתיבים האפשריים שיכולנו לבחור בהם, ושאולי היה עלינו לבחור בהם. אולי זה רק לטובה. יש סודות שאמורים להישאר כאלה לנצח. תשאלו את פנדורה".

הספר הזה מכניס אותנו לעולם של סודות הן גדולים והן קטנים ומעמיד אותנו במצב של הדמויות וגורם לנו לחשוב מה אנו היינו עושים בכל סיטואציה וסיטואציה? כיצד אנו היינו נוהגים? האם אנחנו מוסריים יותר? מבליגים יותר? וכו'. הספר הזה גרם לי לחשוב עליו הרבה גם אחרי שסיימתי לקרוא אותו ואני בהחלט מגדירה אותו כספר מעולה ומומלץ מאד – לא מדובר באיזה ז'אנר ספציפי, זה לא מתח, זו לא דרמה וזה לא רומן, זו ערבוביה מעולה של הכל ביחד וזה מה שעושה את הספר למיוחד כל כך.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על סודו של הבעל