ביקורת ספרותית על ראבי ג'אם מאת דניאל צדיקוב
ספר טוב

---

מכיוון שאני מוצאת עצמי עמוסה מכאן ועד לשם בלימודים, עבודה, חיים אישיים ועוד אני נוטה להתחיל דברים ולזרום איתם על פני כמה ימים, בין אם מדובר בספר או בין אם מדובר בסרט שאני רואה אותו רק כשאני מוצאת זמן לאכול ובין אם אלו משימות כאלה ואחרות. כך יצא וקראתי את הספר הנוכחי יחד עם סרט הנקרא 'Love' של גספר נואה – דרמת יחסים המשלבת בתוכה תכנים פורנוגרפיים שלא יביישו אף מפיק סרטים כחולים.
למה אני מציינת את זה? מיד אחבר אתכם.

ב'ראבי ג'אם' תכירו את אריק, בחור תל-אביבי חביב, בריסטה בבית קפה פשוט שחי את חייו מסטוץ כזה לאחר, מקפוצ'ינו דל חלב אחד לאספרסו חזק אחר, מתגורר עם שותף וחי חיים טיפוסיים תל-אביביים ללא דרמות מיותרות. רק שאז נכנסת לחייו אסתי, קלישאה מהלכת של בחורה סקסית שנכנסת לבית קפה ומסובבת את הראשים של כולם וכמובן לא מדלגת על אריק שלנו. אבל אסתי אינה קלה להשגה ולמרות תחנוניו לא משאירה לאריק את מספר הפלאפון שלה אך בטעות משאירה אחריה שקית ניילון עם פאה שחורה מסתורית במיוחד.

לאחר שכבר ימים הוא מנסה את מזלו למצוא אותה בכל מקום ולקוות שתיכנס שוב לבקש קפה היא מגיחה לחייו כסופת טורנדו אשר ממוטטת לו לחלוטין את החיים הבנאליים שלו. בעקבותיה הוא מתמכר לסמים קשים, לחיים נטולי עבודה, לעולם תחתון ומסוכן ולסקס חסר מרווחי נשימה. עד שחלה עוד תפנית בעלילה שחתמה את הגולל על חייו של אריק כפי שהוא הכיר אותם לפני אסתי.

באופן משעשע למדיי בסרט 'Love' שתי הדמויות הראשיות משתלבות לחלוטין עם דמויותיהן של אריק ואסתי. הוא בחור אמריקאי פשוט שמגיע לצרפת על מנת לממש את לימודי הקולנוע שלו וליצור סרטים הדוגלים במיניות חופשית. היא צרפתייה חסרת מעצורים, מכורה לסמים כאלו ואחרים וגוררת אותו לחיים מלאים סקס נוטף יצרים, מסיבות סמים (וסקס כבר אמרתי?) ומשבשת את חייו בדרכים כאלה ואחרות.

הן בסרט והן בספר לא הצלחתי לחבב את הדמויות או להתחבר אליהן – האישה, הגוררת, חסרת הגבולות והאחריות העצמית שלא מפסיקה להסתבך ומסבכת גם את בן זוגה. והבחור שמאבד לחלוטין על השליטה על חייו בגלל אהבה לא בריאה, נהיה סמרטוט (ויסלחו לי הסמרטוטים) ונהיה תלוי לחלוטין באישה שאיתו:

" אהבתי להיות בטלן, אני לא אשקר, ואהבתי גם להיות עקרת בית. לא מבין איך הנשים ויתרו על זה, היה להן אישור להיות עקרות בית מבלי שאף אחד יניד עפעף והן התחילו עם כל הפמיניזם שלהן." עמוד 57

אריק הזו הוא חתיכת דמות, הוא גם הדמות היחידה העגולה בסיפור. אפילו אסתי, שהסיפור נבנה סביבה, הצליחה להישאר דמות שטוחה ובכך להפנות את כל הדגש על אריק ועל רגשותיו ואת מה שנפשו עוברת במהלך העלילה, מה שיצר קו אחיד להתמקד בו ולא פיזר את השליטה על מה שקורה בספר.

עם העובדה שלא הצלחתי לבנות את אהבתי לדמויות שבספר, העלילה עצמה די מעניינת אם נכנסים לכך. כן, זה עוד ספר על אהבה והתמכרות וחוסר שליטה מוחלט במה שקורה בחיי הדמויות. אבל העלילה בספר הזה מצליחה מעט להתעלות על הבנאליות של סיפורי האהבה כפי שמנסים למכור לנו בשנים האחרונות בספרות וצדיקוב מייצר איזשהו מתח מעניין ביחסים בין הקורא לבינו וגורר אותו יחד איתו אל תוך הסיפור מלא המערבולות שלו. העלילה מתחילה ברוגע חסר הפתעות ומתקדמת במהירות מסחררת כך שהקורא כנראה ימצא עצמו נסחף לקרוא פרק ועוד פרק ועוד פרק.

חייבת להיות כנה איתכם – כאשר סיימתי את הספר הרגשתי שחסר לי עומק לסוף. הכוונה לאו דווקא לקבל סוף טוב וצפוי אלא לקבל איזו עצם קטנה לאור המסופר והרגשתי שקיבלתי סוף פתוח מידי שאיתו לא הצלחתי לסגור קצוות מסוימים. בנוסף לכך, הספר בנוי מפרקים, כאשר בכל ראש פרק ישנה כותרת, הדבר הציק לי כי לעיתים קיבלתי את הרושם שאני יכולה להבין מה הולך לבוא בפרק הקרוב ועם זאת, בסופו של עניין, הכותרת עצמה גררה אותי להמשיך ולקרוא עוד פרק אחד ועוד אחד למרות שניסיתי להתפנות לעיסוקים האחרים שלי – הצלחה מבחינת הסופר לייצר עניין לקורא!

לכן, אם אסכם – בהחלט אני יכולה לומר בלב שלם שמדובר בספר טוב, מעניין ומסקרן. לא כזה רגיל בנוף הספרים הישראלים (אף כי יכול להזכיר מעט את הכתיבה של אילן הייטנר בתחילתו) ולחלוטין יוצר עניין אצל מי שמחזיק בספר להמשיך להיסחף אל התוכן וחייו החדשים של אריק. צדיקוב בהחלט ידע מה הוא עושה.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על ראבי ג'אם