ביקורת ספרותית על עונת החתונות - הטראוויסים #4 מאת ליסה קלייפס
ספר טוב

---

כשאתם קוראים לספר 'ספר לחופשה' האם מדובר בחופשה מתוכננת? כזו שטסים איתה לחו"ל? או בנסיעה ארוכה לצפון? או שחופשה קצרה יכולה להיות גם בבית אחרי תקופה לחוצה וקשה? כמו כן, תקנו אותי אם אני טועה, אבל לרוב 'ספר חופשה' נחשב לספר שלא שווה לבזבז עליו זמן אחר כי זהו ספר בדרך כלל 'מעפן' ויותר זורם ופחות גורם לרוח מחשבתית. הרשו לי לתת לכם את ההגדרה שלי ל'ספר חופשה' – אני אוהבת לקרוא ספרים רומנטיים, קלילים ושגורמים לי להרגיש טוב במיוחד אחרי שאני ברצף של ספרים רציניים, מעוררי מחשבה וכבדים ולכן, חופשה בשבילי זו גם חופשה מנטלית של "מעבר פאזה", של הורדת סף הרצינות והסתכלות מעט נעימה יותר על החיים, אופטימית משהו.
בעיני 'ספר חופשה' לא חייב להיות ספר 'מעפן' או סתם כזה ספר שלא מבזבזים עליו זמן אחר, כל ספר הוא ספר הוא ספר ועל כל אחד כזה הושקעה מחשבה מאחוריו ולכן לכל אחד יש לתת את הכבוד המינימלי.

אני לא חושבת שבסקירות קודמות שלי על ספרים רומנטיים העלתי את מחשבותיי והפעם היה לי חשוב כי הבנתי את החשיבות (בשבילי לפחות) של קריאה בספרים מהסוג הזה: נחת. נחת לגוף, לראש, לדאגות וכו'. במיוחד מה שגרם לי לכתוב על כך זו העובדה שהספר הזה אפילו זוכה ממני להמלצה למרות שהוא קיטשי ביותר והכי 'גירלי' שיש, בז'אנר הקומדיה הרומנטית אם היו עושים עליו סרט. עם זאת, הוא ראוי לציון ולנקודות זכות בסקירה שלי רק משום שהיו בו נקודות אור.

רבים מאיתנו קראו ספרים מהסוג הזה, ספרי רומנטיקה שבמרכז העלילה אישה שמתאהב בה גבר אמיד (למה זה אף פעם לא הפוך?), היא עושה לו חיים קשים עד שהיא סוף סוף לא יכולה יותר לסרב לרגשות שלה והם חיים באושר ועושר עד האין-סוף. כמובן שהספר גם מתובל בסצנות סקס מעוררות קנאה ותחושה שמישהו הדליק חימום בחדר בו אנו נמצאים, כך שחס וחלילה לא נחשוב שהאהבה המופלאה של הזוג הזה נטולה כל חיי מין עשירים ומטורפים. הספר הזה עובד לפי כל הכללים האלה, שלא תחשבו אחרת! אז למה לקרוא אותו?

הדמות הראשית. אייברי, בת 27, מתוארת כאישה בעלת מידות שלא מתאימות להגדרת אידיאל היופי שאנו נוטים לקבל בספרים כאלו, מזיעה מלחץ, מקצועית, עסוקה ועם זאת עדינה וטובה. אנושית במידת מה. לאייברי נשבר הלב לפני 3 שנים והיא נעזבה ביום חתונתה, מאז היא העסיקה את עצמה עם אחותה האבודה ועסק תכנון החתונות שהקימה ולא מוצאת דקה אחת לחשוב על עתידה הזוגי. עד שהיא פוגשת את ג'ו. כפי שכבר בטח תיארתם לעצמכם – בן עשירים, חתיך הורס שכל אישה רק מחכה ליפול לרגליו (או לידיו...) ומה שנקרא "שיעשה בי כרצונו אמן". אבל לא אייברי. היא בנתה סביבה חומות והיא לא רוצה להיפגע שוב ולכן היא לא רק משחקת אותה קשוחה היא באמת משתדלת לעשות את זה. אבל זה לא כל כך הולך לה והיא עושה את זה בצורה כל כך חמודה שאי אפשר לא להזדהות איתה.

עוד סיבה לקרוא את הספר היא עלילות המשנה שקיימות בספר. הסופרת הצליחה ב200 ומשהו עמודים להכניס לא רק את הסיפור של אייברי וג'ו אלא גם את הסביבה שאופפת אותם, כמו סיפור הזוגיות של אחותה למחצה או סיפורם של זוג שלא הבין את משמעות הנישואים האמיתיים למשל. וזה לא טרחני, זה משתלב נהדר בעלילה הראשית ובמהלך הקריאה ככה שלא צריך לחשוש שהספר הופך לעלילה מתוסבכת ולא נעימה.

סיבה נוספת היא החביבות שבה הכל קורה. אין את ההארד קור של '50 גוונים...', אין את המתח הרע, הover doze של סצינות סקס (או הגזמה פרועה שלהם) ועוד כל מה שאנו רגילים לקבל בספרים מהסוג הזה. כפי שאמרתי זהו ספר שהולך לפי הכללים של העלילה המנחה אבל יודע לצאת מהקווים כשצריך והסופרת בהחלט ידעה מה היא עושה.

אני אסכם ואומר שלחלוטין נהנתי מהספר. אהבתי לקחת הפסקה ולקרוא ספר מהנה בקלילותו, בעלילתו ובאופטימיות שהוא מביא לקורא בו. זהו בהחלט לא ספר לאנשים שלא אוהבים קיטשיות ונמנעים ממנה ועדיין אני ממליצה לכל מי שבא לו לנוח על זרי דפנה עם ספר נחמד ביד, זה הספר הבא שתקראו בבקשה.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על עונת החתונות - הטראוויסים #4