#
הסיפור פה מנסה להדגים את ההיגד הרומנטי "אהבה עד מוות", שמודגמת בסיפורים רבים – "רומאו ויוליה", למשל. והיא ידועה כמשאת-נפש של נערות השואפות להגיע אליה, ומחייבת אזהרה "היזהרו במישאלותיכם, פן יתגשמו", כי המציאות של אהבה מהסוג הזה לעתים קשה מנשוא, ובספר הזה מתוארת אהבה בזו, בעיקר על ידי הילד, המתאר את מה שהוא רואה, מקבל את המציאות כמו שהיא, ומקבל את ההסברים למוזרויות – הסברים שבוגר לא היה "בולע". ה

מפאת אורכו הקצר של הספר, והעלילה היחסית מצומצמת, לא אכתוב מאומה על העלילה כדי שלא לחטוא בספויילרים.
הספר הקטנטן הזה (וממליצה לקרוא אותו בנשימה אחת), הוא בדיוק כמו החיים עצמם. מנוקד ברגעי שמחה ועליצות, אבל העצב עוטף אותו מכל כיוון. הוא אורב בכל פינה, מחכה לרגע הנכון להתפרץ, ולמנוע מהשמחה להתפשט.

יש מושגים בחיים שאי אפשר לתאר אותם במדויק.

מהי אהבה?
מהו אושר?

אבל אחרי שקראתי את הספר הזה

'He said I dance now
At every chance in honky tonks
For drink and tips
But most of the time
I spend behind these county bars
Cause I drinks a bit'
(Nina Simone, Mr. Bojangles)
הבית הספציפי הזה משירה של נינה סימון 'מר בוג'נגלס' מתאר בעיני את הספר בצורה הטובה ביותר; ההילולה והרקע הצבעוני, הרוקד והשמח מגיעים עם רובד לא נעים, קודר ועצוב בסופם. גם הכריכה הזו... הצבעים החיים, הזוג הצעיר הרוקד ומל