ביקורת ספרותית על ככה החיים יפים מאת אוליבייה בורדו
ספר מעולה

---

'He said I dance now
At every chance in honky tonks
For drink and tips
But most of the time
I spend behind these county bars
Cause I drinks a bit'
(Nina Simone, Mr. Bojangles)
הבית הספציפי הזה משירה של נינה סימון 'מר בוג'נגלס' מתאר בעיני את הספר בצורה הטובה ביותר; ההילולה והרקע הצבעוני, הרוקד והשמח מגיעים עם רובד לא נעים, קודר ועצוב בסופם. גם הכריכה הזו... הצבעים החיים, הזוג הצעיר הרוקד ומלא התשוקה והשם המעטר את אותה הכריכה הם הסתרה, אינם מנבאים לקורא את העתיד לבוא ואפילו גורמים לתחושה של שמחה ושעשוע בבחירת הספר שעל המדף.
ספר בן פחות מ130 עמודים שמספר על משפחתם הקטנה של ג'ורג' ולואיז, בנם והציפור ההזויה שלהם או בשמה 'מדמואזל אין בה צורך'. חיים מלאי הפתעות, ריקודים, מסיבות בביתם, חופשות בבית הקיץ שלהם בספרד, אלכוהול ושעשוע אינסופי. לכל אורך הספר אנו נסחפים איתם לחייהם המלאים, במה שנראה, כל טו‎ב. עם זאת, הקורא מצליח לקבל סימנים שמשהו ממש לא בסדר באם המשפחה, משהו שם אינו רגיל ומובן.
"הייתי מודע לכך שהשיגעון שלה עלול לרדת מהפסים יום אחד. זה לא היה ודאי, אבל בגלל הילד הייתי חייב להתכונן לזה. זה כבר לא נגע לגורלי, ילדון עמד להיות מעורב בעניין, וייתכן שהספירה לאחור כבר החלה. ובגלל אותו 'ייתכן' רקדנו וחגגנו מידי יום ביומו". (עמוד 48)
זה מה שאומר ג'ורג' טרם לידתו של הילד במשפחה, המוכנות לקראת יום הדין, לקראת השגעון בר החלוף שהוא הרגיש שעומד להשתלט על משפחתם הוא מחליט שהם צריכים להמשיך באורח חייהם הנוכחי ולא להפסיק לרקוד לרגע.
הספר מסופר ברובו על ידי הילד, מנקודת מבטו על החיים שהוא העביר בצל אימו המיוחדת ופגועת הנפש לצד אביו שלא יכל לקחת את חייהם לידיו והמשיך להסתחרר סביב אהבתו הבלתי נדלית לאם וסחף לתוך המערבולת הריגשית והנפשית הזו גם את הילד. הילד מראה לנו דרך עיניו את החיים לתוכם הוא גדל, מספר כיצד הוריו הוציאו אותו מבית הספר בדיוק בשל אורח חייהם היחודי, כיצד כבר מילדות הוא נחשף לאלכוהול רב, לפוליטיקה ולאנשים רמי מעלה שהתייחסו אליו כבוגר לכל דבר ועניין. הוא מספר כיצד הוא ראה את ההתרפסות של האב בפני 'השגעונות' של האם שבבוא היום הסתבר שאכן נבעו מפגיעות נפשיות כאלה ואחרות וכיצד הוא בתור ילד חש את הסביבה הזו והפנים אותה בצורה הלא מודעת למצב כלל.
את הספר גם מעטרים קטעים מתוך יומנו של האב שנחשפו על ידי הילד מאוחר יותר וכך אנו גם מקבלים איזשהי זווית לחיים של משפחה זו גם מתוך תחושותיו של אב המשפחה. של ההבנה שלו כבר בשנים הראשונות שלו עם לואיז, כיצד הוא ניסה להפיח חיים ולהסתיר את הבעיות ואת הקושי וכיצד, מרוב אהבתו, הוא התעוור לעתיד לבוא וסירב להאמין לכך למרות שידע בעומק נשמתו את התוצאות גם לא לאחר הבלתי נמנע:
"היסטריה, דו-קוטביות, סכיזופרניה, הרופאים העמיסו את כל הז'רגון המדעי שברשותם כדי להצביע על כך שהברגים שלה רופפים. אז הם קיבעו אותה להמון תרופות, וקיבעו אותה למרשם עם חותמת מטה הרמס. קיבעו אותה רחוק מאיתנו כדי לקרב אותה למטורפים. הדבר שהפחיד אותי נהפך למציאות. הדבר שסירבתי להאמין לו צנח לנו על הראש..." (עמוד 90)
את חייהם של ג'ורג' ולואיז מלווה השיר 'מר בוג'נגלס' של נינה סימון, בגלל זה גם החלטתי לפתוח את הסקירה שלי איתו. ברגע שסיימתי לקרוא את הספר חיברתי אוזניות למחשב והאזנתי לשיר. לכל מי שמשתכנע לקרוא את הספר לאחר הסקירה שלי אני ממליצה לכם לעשות את אותו הדבר. הספר הזה קשה. מי שהתמודד אי פעם עם בן משפחה או מכר בעל פגיעה נפשית כזו או אחרת, קשה יותר או קשה פחות יבין את הטירוף שהספר הזה אפוף בו, את הכאב שמסתתר שם ואת ההתמודדות הבלתי נמנעת שמצב כזה מביא איתו.
הרבה אנשים לא התחברו לספר, לסופר עצמו לקח המון זמן עד שהוצאה אחת הסכימה להוציא אותו לאור ולעיתים זה היופי בספרים מהסוג הזה. לא לכולם הם מתאימים. לא כל אדם בעולם הזה יקרא את הספר ויאמר שהוא ספר טוב. אינני מתיימרת לומר שאני יותר חכמה ממי שלא אהב את הספר בשל סיבה כזו או אחרת, אני רק אומרת שספרים מהסוג הזה נוגעים בכל אדם בדרך שונה בדיוק בגלל הנושא של הספר והדרך שבה הוא כתוב. ההצגה שלו כצבעוני ומלא בשעשוע ו"שיגעון טוב" יכולה לגרום לאנטגוניזם אצל אנשים מסוימים ואני חושבת שדווקא בגלל זה קיבלנו כאן ספר שהוא מצוין, מפתיע, קשה לעיכול ומאד מאד טוב. כבר בעמודים הראשונים של הספר ניתן להבין שהספר הולך להפתיע את הקורא כי הוא כלל וכלל לא מה שחשבנו שהוא וכבר מהעמודים הראשונים אנו מקבלים סטירת לחי ומבינים שהמשפחה אינה בסדר ולכן אל תחשבו שהסקירה גילתה לכם משהו שלא הייתם אמורים לקבל טרם הקריאה, אני פה לנתח את מה שמובן כבר מלכתחילה ומנסה לשכנע אתכם לתת לספר הזה סיכוי ולבקש מכם שתיגשו אליו בראש פתוח ומבין. הוא לחלוטין שווה את זה.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על ככה החיים יפים