ביקורת ספרותית על ספור (סיפור) מוזר ומלא תמהון על האי הקטן האי הגיון מאת אפרים סידון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 16 בדצמבר, 2014
ע"י מישי


בכל פעם שאנחנו הולכים לסבא וסבתא שלי לשבת, אני פונה למדפים הנמוכים שבספריה שלהם – המדפים ששמורים לילדים – ולוקחת את הספר הזה. מאז שאני קטנה אני קוראת אותו.
יש לי תמונות כאלו בראש, של כל הפעמים האלה שנכנסתי לבית של סבא וסבתא שלי, אמרתי להם שבת שלום, ולקחתי מהמדף את הספר שפשוט ישב וחיכה לי. על הספה בסלון, על כיסא במטבח, על הכורסא שהחליפה את הספה אחרי כמה שנים..
תמיד פתחתי את הספר באותו חיוך שכבר יודע מה עומד פניו, וקראתי אותו.
אני לא מצליחה לזכור מה שאב אותי אליו בהתחלה. החרוזים? המשקל המושלם?
המציאות המצחיקה?
הספר הזה, יותר מהרבה ספרים אחרים, הוא ספר שגדלתי אתו. והפעם, ממש פיזית.
בכל פעם שקראתי אותו, גליתי בו עוד ועוד פרטים שנסתרו ממני בפעמים האחרות.
הוא העביר הרבה מעבר למה שמלא אחרים העבירו, מכל הבחינות.

הוא ביקורתי. כן. הוא לא לגמרי – איך לומר? – מבחינה פוליטית שכזו, אני. נכון.
אבל בהחלט יש מה ללמוד ממנו.

''אנשים שלא שומרים על זכותם
ולא נלחמים על אמונתם
אנשים שמוותרים על הכל
ככה סתם -
ראויים לתואר ציבור מטומטם.''

לא ככה?
מבחינתי, ספר ילדים שמסוגל להעביר דבר כזה, ראוי בהחלט לחמישה כוכבים.
אני לא יודעת אם בתור ילדה קטנה, ממש הבנתי את כל הדברים שהספר הזה באמת חושף, אבל אני חושבת שעכשיו אני מבינה. או לפחות מתקרבת.

''ואנו תקווה שהכל רק דמיון
ורוב טיפש הנכנע למיעוט
לא קיים במציאות
לא קיים במציאות
וזהו.''

(דרך אגב, ה'וזהו' שאני כל הזמן אומרת בסוף כמעט כל דבר ארוך שיוצא לי מהפה, זה בגלל הספר הזה D: )

וזהו.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Nameless (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
הביקורת הזו כל כך נפלאהב ונוסטלגית. עושה לי חשק לכתוב ביקורת על אריה הספרייה. אחת הסיבות שאני רוצה לבוא לספריית ניו יורק. או בכללי לניו יורק. כי ניו יורק.
מישי (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכם!~
no fear (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
נפלא.
אור (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת טובה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ