ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 בפברואר, 2014
ע"י מישי
ע"י מישי
כשאני חושבת על הסוף של הספר הזה, ועל כל הספר עצמו בכלל, אני נזכרת בכל הספרים האלה, הלא מוסברים, שגורמים לי פשוט להיכנס לתוך העלילה באופן כ''כ עמוק, שמשפיע מאוד על הצורה בה אני רואה את הספר..
לא יודעת להסביר.
איך ספרים עושים את זה?
איך הם סוחפים אותנו, או יותר נכון, שואבים אותנו, אל תוך העלילה, ומשאירים אותנו בלי יכולת לדבר.
כשאני מנסה להסביר לעצמי מה קראתי בספר הזה, איך הוא היה, אני פשוט לא מוצאת את המילים.
תחילת הספר, ובעצם רובו, היו כבדים מידי. עמוסים מידי. לפעמים גם קשים מידי. הרגשתי שהסופרת עברה נפילה כלשהי מ'אש'. המשכתי לקרוא כיוון שאהבתי את הדמויות המוכרות, ובגלל שפה ושם העלילה הייתה מעניינת.
כשהגעתי לקראת הסוף של הספר [אולי המאתיים העמודים האחרונים?] המון שאלות נפתרו, והרגשתי שבאמת יש התקדמות בתוכן הספר.
ואז.. הסוף.
איזה סוף! ממש הייתי בלי מילים..
אלה היו חמישה פרקים אם אני לא טועה, שפשוט השאירו לי דמעות בעיניים. למה? באמת שאני לא יודעת..
מה שהכי הפתיע אותי היה שהדמעות, בניגוד לספרים אחרים, לא היו דמעות של עצב. זו הייתה סוג של.. התרגשות?
ליוותה אותי מן תחושה כזאת של.. כאילו פוגשים חבר כזה שלא ראינו כבר הרבה זמן, ורואים כמה הזמן שינה אותו, מה עבר עליו.. אבל באותו זמן גם רואים כמה זה בדיוק אותו חבר שהכרנו ואהבנו..
--*ספויילר*--
ממש ריגש אותי כשאש הגיעה..
זה היה פשוט מדהים..
היא הדמות הראשונה שאי פעם קראתי עליה בתקופות גיל שונות, ואני חושבת שזה השפיע מאוד על כמות הדמעות שירדו.. זה היה.. כן. מרגש. אש! אש שלנו! זקנה בת 65! [אם היא הייתה בספר 'אש' בת 16 (אני לא סגורה על זה..) אז ב'ביטרבלו' היא בת 65.. אם היא הייתה יותר גדולה - תעשו את החישוב בעצמכם..] זה היה כל כך..--
הנה! אני נתקעת. כל כך קשה לי להסביר..
איך התרגשתי שהיא אמרה שהיא מתגעגעת לבריגן, בעלה! זה היה פשוט מושלם.. [ואם הם נשואים 48 שנים, והמלחמה שמתוארת ב'אש' הייתה לפני 49 שנים, הם התחתנו שנה אח''כ.. כשהיא הייתה בת - או 17, או 19.. אני לא זוכרת.. |תסכול|]
--*סוף ספויילר*--
וחוץ מהקטע המוזכר, הייתי.. מעוצבנת על הסופרת. מזה הסוף הזה??? הוא נגמר כשאנשים שם מעוצבנים אחד על השני, עוזבים אחד את השני, נפרדים אחד מהשני.. מזה הדבר הזה??
אבל הקטע ההוא שמתואר בתור 'ספויילר' גרם לי לאהוב את הספר הזה יותר, ולהוסיף לו את הכוכב האחרון.. זה, והדמיות שהתגעגעתי אליהן.. ביטרבלו - שממש היה נחמד לראות אותה בתור מי שהיא עכשיו, ולהיזכר בילדה הקטנה שחצתה את ההרים עם קטסה - ועוד כמה דמויות שתגלו בעצמכם..
אני חושבת שאם אתם רוצים באמת להתרגש מהספר, ולהתחבר אליו בצורה הכי טובה - תקראו את הקודמים. רק ככה אתם תגיעו למצב שאני נמצאת בו עכשיו.. [במחשבה שניה, אני חושבת שזה רק יגרום לכם לא לקרוא.. אבל לא משנה..]
אז תהנו!
אני נהניתי..XD
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
