1. הסיפור בהמשכים שלי 1

קמתי בבוקר ואז..
זה קרה
האמת? לא ידעתי בדיוק מה קרה, פשוט הרגשתי, הרגשתי מין רגש חדש :לא שנאה לא עצב לא שמחה לא אהבה
לא ריקנות,שום דבר מוכר (ותאמינו לי אני מכירה המון רגשות).
אני לא חושבת שהרגש הזה משהו אנושי אפילו, אני לא יכולה להסביר אותו.
חוץ מהרגש פשוט הרגשתי שמשהו יקרה היום, לא יום רגיל: לומר שלום לדוד שלי שבכלל שונא אותי,ללכת ברגל שעה לבית הספר,לאחר כמובן,לאכול ארוחת צהריים לבד בבית ספר ואז להגיע הביתה וכולי וכולי.
לבסוף הצלחתי לקום ואז הסתכלתי בשעון: "אוי לא כבר 5:20!"
(כן כן אני קמה בחמש) לוקח לי מלא זמן להתארגן שזה כולל: לצחצח שיניים,להתקלח,לסדר את התיק,לחפש בגדים, להתלבש,לאכול וכמובן ללכת ברגל שעה ארוכה ומשעממת.
פתאום שמעתי את מלדי העוזרת שלי צועקת לי מלמטה: "נוני" (היא המציאה לי שם חיבה נוני אפילו שביקשתי ממנה לקרוא לי בשמי האמיתי, נועה) "הגיע זמן לקום!"
"טוב קמתי" עניתי לה.
הצלחתי להתארגן בערך בזמן אכלתי לחם עם חביתה וכל מיני ממרכים ויצאתי לדרך בערך ב: 6:00
התחלתי ללכת ובערך בחצי הדרך פתאום שמעתי "נועה, נועה" ממש חלוש מאחורי.
ואז הסתובבתי וראיתי:....
המשך יבוא..

נכתב לפני 13 שנים ו-7 חודשים

2. אי בודד

לאחר שהתרסק המטוס איתו עם ארבעת ילדיו, אשתו ,שני כלביו הנאמנים ושאר הנוסעים,אחרי חיפושו על האי אחר ניצולים ,אחרי שנראה לו שרק הוא שרד הוא ידע, הוא חייב לישון,לפחות קצת.
עכשיו הוא הרגיש את העייפות שלו הוא הכריח את עצמו להרדם(מה שלא היה קשה)בסוף הוא נרדם,חולם חלומות טרופים.
הוא חלם על משפחתו, על כל מה שעשה איתם,על כל מה שהבטיח לעשות איתם ולא עשה, עכשיו הוא לא יוכל לעשות זאת לעולם,הוא חלם על החופשה שהיתה לולה תאונת המטוס : חוף ים,ילדיו צוחקים וזורקים אחד על השני חול כמו פעם, וכלביו רודפים אחד אחרי השני. לבסוף חלם סיוט,ילדו הקטן הפעות נופל לים וצורח אבא אבא אבא.
הוא מתעורר בבהלה.
ואז הבין שזה היה רק סיוט,אבל למה הוא עדיין שומע את ילדו צועק?
עכשיו הוא מבין, הוא לא בחלום, הוא באמת שומע את ילדו הוא קם במהירות ורץ לחוף וצועק:ילדי ילדי ילדי.
הוא רואה את אדם, ילדו הבכור סוחב את כלבתו הגדולה מהחוף,וכלבו רץ אחריו.
המשך יבוא

נכתב לפני 13 שנים ו-7 חודשים