ביקורת ספרותית על אודסה סטאר מאת הרמן קוך
ספר בסדר

---

הספר מציג אלימות בספקטרום המלא שלה: כאמצעי פורקן, מנגנון ל"יישור בעיות קיימות או כאלו שעלולות לצמוח", אלימות מדומיינת שמופיעה כפנטזיה או בחלום.
שני חברים מבית הספר התיכון מקס הופך לכנגסטר והמספר ממשיך בדרך אחרת. הפגישה לאחר זמן יוצרת דינמיקה מיוחדת.
הגנגסטר פותר בעיות בשיטות ברורות ומעשיות. ואילו חברו נגרר אחריו ואף מנצל את שירותיו לרוב לא במודע וחלקן בבמפורש.
האלימות שמצטיירת כפתרון קל ויעיל, פועלת כמנגנון שאינו ניתן לעצירה.מין בערה שמכלה את משתתפיה.
בספר יש קטעים של תיאורים פיזיים של האלימות.
אין זה בהכרח מוות של מישהו, שיש שם בשפע, אלא גם תיאור דמיוני מבזה ומשפיל של מורה בעת יחסי מין עם אישתו.
לכל אלימות קהל צרכנים ואוהדים שונה.
במהלך הקריאה חשבתי כי בעצם מי ששלם עם עצמו הוא מקס הגנגסטר. הוא מממש בפועל פנטזיות ילדותיות של פגיעה ב"יריב" כאשר הוא או דמות מאנשי חוגו חוגו נפגע ממשהו.
בנו של הגיבור נסחף כשותף לידיעה על מקרי אלימות, ומהיותו בגיל הנעורים, קל ל"החזיר" אותו לתודעה כי אפשר להביא לידי ביצוע, פנטזיות כאלו.
מדוע לקרוא את הספר?
בגלל הסופר וכשרון הכתיבה שלו.
כמה דגימות ליכולת זאת:
(ע 72) "הרבה פעמים אנשים יכולים להשבע שהם ראו דבר מסויים, גם אם ברגע השיא הם בכלל עצמו עיניים.."
(ע 206), על התבגרות של ילדים: "אני חושב שהוא היה בן אחת עשרה כשהבהיר לכריסטין (אימו) שהנוכחות שלה לאורך הקו של מגרש הכדורגל לא רצויה..לא רק שהיא השמיעה צעקות בכל פעם שהבן שלה נבלם שלא כחוק, בעיניה, אלא שהיא העירה לו על הכניסות האלימות שלו בשחקנים של המועדון האורח...לאחר פחות משנה ניתן לי להבין, ולא בצורה מרומזת במיוחד אלא על ידי התעלמות מוחלטת מנוכחותי, שגם זמנם של האבות עבר".
ויש עוד.
הספר אינו מסתיים בפתרון "צודק" או "מוסרי".
בדומה לספרים אחרים של הרמן קוך, העלילה עטופה בערפל, שכמו בהרים הוא מסתיר ומגלה חליפות.
אין ספק כישרון נפלא.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על אודסה סטאר