ביקורת ספרותית על אודסה סטאר מאת הרמן קוך (yaelhar)

ביקורת ספרותית על אודסה סטאר מאת הרמן קוך
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום חמישי, 18 בדצמבר, 2014
ע"י yaelhar

הרמן קוך הצליח מאד ב"ארוחת הערב" ו"בית קיץ עם בריכה" להגיד דברים שאנחנו חושבים עליהם מפעם לפעם, אך מגרשים אותם בבושת פנים כי אלה מחשבות אסורות. הוא עסק שם בהורוּת ובאלימות, באנשים "שאינם כמונו" ולכן לא מגיע להם שיהיו להם זכויות כמונו, ב"חוק וסדר" לא שווים - אחד לנו אחד "להם". התפעלתי מאד מהספרים האלה, והיה לי ברור שאקרא מתישהו את הספר הזה. הביקורת של בלו בלו סיקרנה אותי מאד. "איך זה יכול להיות", חשבתי "שסופר לא שיגרתי מתהפך לו פתאום?"

הסיפור הזה עוסק בחמדנות. מה פרד מורמן - שהיה חנון בתיכון ונשאר חנון כשהוא בן 47, היה רוצה שיהיה לו אבל אין לו אומץ אפילו לבטא את זה: הוא היה רוצה להשיג דברים - גינה יפה לביתו, מכונית מנקרת עיניים, אהבה ואיכפתיות מצד בנו המנוכר. אבל בעיקר היה רוצה להשיג לו חיים אחרים. חיים כאלה יש, למשל, לחברו מהתיכון שהיום הוא מראשי הפשע, אחד שלא עושה חשבון לכלום, ומשיג מה שהוא רוצה בלי העכבות המעצבנות של המעמד הבינוני העלוב.

הספר הזה אינו טוב כמו הקודמים של קוך. הסיפור פחות משוייף, הגיבור מאופיין בצורה פחות חדה, פחות מפתיע לגלות מה פרד חושב, אלה כבר לא מחשבות שהיו עלולות לעבור לי בראש. כי המניע של פרד אינו להגן על ילדיו, לבצר את הזוגיות שלו, להעלים את האיום. המניע של פרד הוא מניע עלוב שכנראה בגלל זה קשה להזדהות איתו - כי לרצות להשיג משהו שיש למישהו אחר הוא המניע הבנאלי ביותר שיש, ובניגוד לספריו האחרים לא הייתי בדילמה של להזדהות או לא להזדהות עם הגיבור. במקרה הזה - הרגשתי כלפי הסיפור והגיבור סוג של דחייה מעורבת ברחמים שאינה מתקרבת להזדהות והבנה.

אז מה אני אומרת? קוך מציץ פה מדי פעם - בכתיבה מעניינת, בזווית ראייה לא שיגרתית, בטוויית הסיפור המפותלת והמתוחכמת. אבל זה קוך מעוקר, לא בשל. הספר הוא מעין מותחן בו השקפת העולם השונה של הסופר מייצרת את המתח שבין הסיפור הגלוי למה שהוא רצה להגיד. ומה שהוא רצה להגיד הוא שהחמדנות של התרבות המערבית, הקשר בין כסף לכוח ובין פוליטיקה לפשיעה הם שיביאו לחורבנו של העולם בו אנחנו חיים.
וזה - אם לומר בכנות - הוא מסר בנלי ולא מתוחכם, גם אם הוא נכון. מקוך ציפיתי ליותר.

32 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אודסה סטאר

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-3 חודשים) תודה רבה, מירי! את צודקת - קוך מדגים את כשרונו גם בספר הזה, למרות שהוא פחות טוב משני קודמיו. אם אני לא טועה הוא נכתב לפניהם - לפחות כך אני מקווה. בכל מקרה זה לא ימנע ממני לקרוא עוד מספריו כשיתורגמו.
מירי	מירי (לפני 10 שנים ו-3 חודשים) אכן, אכזבה מסויימת, הספר פחות משויף מהקודמים, בוטה הרבה יותר ופחות מפתיע. עם זאת יש כאן המון כישרון ויכולת וירטואוזית לתפוס את הקורא ולרתק אותו למרות תחושת הדחיה .
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) אריאל: הציטוט הוא מתיאור דמיוני של שני מתבגרים מה לדעתם עושה המורה שלהם לצרפתית עם אשתו שהיא הספרנית בבית הספר. וכמו מתבגרים מסויימים הם נסחפים עם התיאור ומוקסמים מ"פיפי-קקי-נזלת" ועוד דברים מעוררי תיאבון. התאור אמנם דוחה אבל רלוונטי לעלילה.
אריאל	אריאל (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) מה כבר יש לעזאזל בציטוט הזה?
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, שונרא החתול! קוך הוא כשרוני מאד, לדעתי, ובעל חשיבה ייחודית. זה ניכר גם כשהוא מועד כמו בספר הזה.
שונרא החתול	שונרא החתול (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) ביקורת בוגרת וחכמה שנותנת להרמן קוך את מנת הכבוד המגיעה לו. ואמנם בספר זה מגיע לו קצת פחות כבוד בהשוואה לספריו האחרים, אבל עדיין מגיע. ותודה שהכנסת להקשרם את הדברים שזשל"ב הוציא.
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) בשבילי הוא גרוע, וזאת דעתי.
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) זשל"ב - הספר באמת לא טוב במיוחד, בוודאי יחסית לשני האחרים שלו. מצד שני הוא לא גרוע ופורנוגרפי כפי שמצטייר מהציטוט ההוא.
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) יעל צודקת, זה באמת הציטוט היחיד שבאמת מגעיל שיש בספר הזה, אך אם זאת שאר הספר גרוע רק קצת פחות מהציטוט, לא בהרבה. לא מומלץ.
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, אפרתי! הציטוט המדובר - והדוחה - הוא משיחה בין שני מתבגרים. מי שמכיר מתבגרים יודע, שחלק מהם נהנים מאד משיחות מהסוג הזה. הספר הוא "פושר", כמו שאמרת, אבל הציטוט הזה רלוונטי לעלילה, ואינו עומד בפני עצמו.
אפרתי	אפרתי (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) הביקורות שלך ושל בלו בלו פושרות, אבל בטוח שהייתי מתפתה לקרוא אותו. כי קוך ביום רע וכו'. אבל אחרי הציטוט המופלא והמגעיל של זשל"ב, אין הרבה סיכויים שאקרא.
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, ההולנדי המעופף! אולי זה ההסבר. יכול להיות שההוצאה רצתה לנצל במהירות את המוניטין של הסופר, ובמקום להמתין לספר ראוי לתרגום, תרגמה את הספר הזה, שלו הסופר לא היה קוך, הוא יכול היה להחשב לסביר.
ההולנדי המעופף	ההולנדי המעופף (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) ביקורת מסקרנת. אני חייב לציין שהספר יצא בשנת 2003 ואילו אצלנו בארץ רק עכשיו ולכן ייתכן שזאת הסיבה שראית את הכתיבה והספר לא בשלים.
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, בלו-בלו! נכון. אבל לי כבר היתה ההכנה שלך, כך שחכיתי לאכזבה...
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, cujo ! גם אני הייתי נוהגת ככה. משני הקודמים התרשמתי מאד, בעיקר מ"בית קיץ עם בריכה".
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) רב תודות, דן סתיו! כן. יכולתו של סופר לגרום לי להזדהות עם דמויותיו היא חלק בהערכתי את איכות הספר והכתיבה. ולגבי "הנימוקים הבנליים" כמו החמדנות - אתה צודק. בעולם האמיתי זה אחד הגורמים המביאים לתוצאות הרסניות ביותר, לפרט ולחברה. אבל בעולם הספרות אני רוצה משהו יותר מתוחכם מדברים שאני כבר יודעת (-:
yaelhar	yaelhar (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) תודה רבה, זשל"ב! אני אהבתי את "בית קיץ עם בריכה" קצת יותר מאשר את "ארוחת הערב". אבל שניהם הדגימו את יכולתו של קוך לחשוף מה שבדרך כלל לא חושפים. הספר הזה לא.
בלו-בלו	בלו-בלו (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) ביקורת מעולה. אני הייתי פחות סלחנית...
cujo	cujo (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) ביקורת טובה מאוד ,תודה. אני במצב טרום קוך אז נראה לי שמימלא אתחיל מהאחרים שכבר מחכים על המדף.
דן סתיו	דן סתיו (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) yaelhar ביקורת משובחת ומרתקת: בהירה, חדה ומפעילה את תאי המוח. בצד הנימוקים "האובייקטיבים" שאת מציינת בנוגע לאיכות הסיפור, את מזכירה גם קריטריון אישי - הגיבור לא חושב מחשבות שהיו עשויות/עלולות לעבור לך בראש. האם יכולת ההזדהות שלך עם הסופר באמצעות הקשרות לדמויותיו משפיעה על הערכת איכותו של הסיפור? ודבר נוסף שסיקרן אותי מאד - את מסבירה שהמניע של הגיבור הוא הבנאלי ביותר שיש "לרצות להשיג משהו שיש לאחר". אפשר שהמניע הזה בנאלי וכמו שאת מציינת אותו בהקשר רחב יותר של "החמדנות בתרבות המערבית". אבל נראה לי שדווקא הנימוקים הבנאליים הם אלה שיש לשים אליהם לב משום שבהיותם בנאליים נוטים להתעלם מהם ואז מגיעות התוצאות ההרסניות (והבנאליות) שהם מביאים.
זה שאין לנקוב בשמו	זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-10 חודשים) אחת מהביקורות היותר טובות שלך. קראתי בשקיקה ובעניין רב. לקחתי את זה לתשומת לבי. ובכל זאת, בדיוק כמוך, אני חייב לקרוא את הספר הזה. פשוט חייב. המחשבות האלו הן, אגב, זהות למחשבות שלי על בית קיץ עם בריכה. לא יודע למה לעזאזל נתתי לו 4 כוכבים. ארוחת הערב הוא בינתיים הספר היחיד שאהבתי אצלו, ואני מקווה שאוהב גם את אודסה סטאר, למרות כל מה שנאמר עליו.