ביקורת ספרותית על אודסה סטאר מאת הרמן קוך
ספר טוב

---

עוד ספר ממוחו המעוות של הרמן קוך...
מעוות בקטע טוב, בקטע הזוי ... כמו גירוד עקיצה עד כדי זוב דם. משהו שאתה מרגיש שצריך לא לעשות אבל אתה לא יכול להימנע.
הרמן נכנס למוח המעוות של אדם נורמטיבי לכאורה מהשורה שכולנו מכירים ופוגשים וחושף אותנו לתוככי מחשבותיו הקשות ביותר - החולניות.
כמו בספריו הקודמים (ופה אפילו יותר לדעתי) גם פה הוא לא חוסך מאיתנו את הדימויים הדוחים והגרוטסקים על גוף האדם בצורותיו השונות. הוא מתאר כמעט בגועל לפרטי פרטיים צורות חיצוניות של אנשים ופוסל בעצם את זכות קיומם בגלל כיעורם או פיגורם השכלי...
הדמות שלו הפעם כל כך קיצונית לטעמי שאולי באמת יש משהו בזה שזה הספר הפחות טוב שלו מהשלושה - הוא הכי קיצוני זה בטוח.
הוא לקח את כל מה שהיה בספרים הקודמים והעלה את זה מדרגה. כמו כל דבר שמוסיפים יש סיכון מסויים לעבור את גבול הטעם הטוב. אני בהחלט יכולה להבין את מי שיחשוב שפה זה עבר. קשה לקרוא על דמות ראשית בספר בלי יכולת להזדהות איתה בכלל ובלי להרגיש אליה טיפת אמפטיה.
מבחינת עלילה נטו לטעמי בית קיץ עם בריכה היה טוב יותר. מבחינת רעיון ארוחת ערב היה טוב יותר.
סך הכל עוד מאותו דבר של הרמן קוך... שווה קריאה. אמנם אתה יוצא קצת מזועזע ממנו אבל שווה.

» ביקורות נוספות של אוהבת לקרוא
» ביקורות נוספות על אודסה סטאר