“אודה ואתוודה כי כמעט ולא קראתי ספר זה.
איני דתי ולא, כל שכן, חרדי. ההתעמקות בתלמוד נראתה לי , עד לקריאת ספר זה, טובה לחרדים. נתקלתי בפרשנות "משפטית" שניתנה על ידי רב לסוגיה מסויימת, והוקסמתי מהמתודולוגיה שלה.
ומצד שני , אמרתי לעצמי, " נו, זה כל עורך דין להטוטן יכול לעשות".
הפעם גיבור הספר הוא פרופסור לתלמוד, חילוני במוצאו, וחילוני כיום, שמדבר על ערכים אנושיים המצויים בתלמוד ויחס הרבנים אליהם.”