ביקורת ספרותית על משחקי הכס - שיר של אש ושל קרח #1 מאת ג'ורג' ר. ר. מרטין
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בנובמבר, 2014
ע"י אבק ספרים


יותר משזהו ספר פנטזיה, מדובר בעצם באתגר פילוסופי נדיר בעוצמתו. תחשבו על אברהם אבינו שמנסה למצוא בסדום עשרה צדיקים, ותגלו שזה בעצם מה שג'ורג' מרטין מנסה לגרום לנו לעשות. לחפש אותם. הוא מאתגר אותנו, בכך שיצר עולם מושחת עד היסוד, שבו גילוי עריות, עבודה זרה ושפיכות דמים מרקדים ביחד את הריקוד המושחת ביותר... ועל הקורא האומלל למצוא גיבור שהוא טוב בעצם עצמותו, ללמוד להזדהות איתו, לאהוב אותו, ולאחל לו הצלחה. מי זה יהיה? האם בראן הקטן, או אולי ג'ון סנואו, או שמא דאיינריז יורשת הכתר בזכות? אבל בעצם, מתעוררת לה שאלה יסודית אחרת. מה היא ההצלחה בספר הזה? האם לשבת על כס החרבות זו ההצלחה? מסתבר שלא, כפי שהוכיח לנו רוברט בראתיון, בהתנהלותו, ואף בדבריו שלו עצמו על המלכות שאותה נטל מהמלך הטארגרייאני. בני לאניסטר הם מושחתים עד היסוד (למעט טיריון האדיר), אבל מי ערב לכך שבניו של סטארק יהיו שונים מהם כאשר יגיעו אל כס המלוכה? ומה בעניין נסיכת הדרכונים החפצה לעשות צדק וחסד עם כל יצור, מדוע שתהיה פחות ראויה מסטארק? עימות טוטאלי.
אבל השחיתות... האם יש תקווה לעולם כזה? לחברה כזאת? לעתים נדמה, שאין תקווה לעולם המדהים שמרטין יצר, מלבד השמדה טוטאלית. ממש כפי שקרה לסדום. חידת גורלו של העולם הזה, ומי הוא הטוב ומי הוא הרע באמת, היא חידה שאני אשמח לשאת עד הכרך האחרון. החווייה של הכרת העולם הזה עם כל הלבטים שהוא מעורר באשר לטבע האדם ואחריתו, היא הספרות במיטבה.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אבק ספרים (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
קחי את הזמן... :)
הני דיסקין (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אני אחשוב על זה
(לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
מסכים ויפה כתבת
yaelhar (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
מעניין. "מה שהיה הוא שיהיה", כנראה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
אחת הביקורות העמוקות ביותר שלך, ובסימניה בכלל.
אהבתי מאוד את נקודת מבטך וסקירתך הנהדרת.
אלון דה אלפרט (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
יפה מאוד. אני הרגשתי שג'ורג' מרטין מנסה פשוט להרוג את כולם, אבל זה לא עמוק במיוחד, אה?
נצחיה (לפני 10 שנים ו-9 חודשים)
נקודת ראות מעניינת. באופן כללי כל ספר פנטזיה מייצג מלחמה של הטוב נגד הרע, וחיפוש אחרי נקודות מוארות בעולם תוהו.
איכשהו את משחקי הקץ לא צלחתי. אחרי שקראתי בדי עמל ויגע את 760 העמודים של הכרך הראשון, ואז הבנתי שזו רק ההקדמה, עייפתי מהפוליטיקות המייגעות, ועברתי למחוזות אחרים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ