התעוררתי מציצן הנעים של ציפורי הבוקר, מתחתי את ידיי ועברתי לישיבה מזרחית ושרקתי. ציפור לבנה נחתה על כתפי "שלום לילה" לחשתי לה והיא עופפה לדשא, כשנחתה עליו הפכה לאדם "שלום מגנוס" אמרה אחותי הגדולה. קמתי על רגליי "את באה?" שאלתי אותה והיא קצה על רגליה. לקחתי את גלימתי וירדתי לנהר. הנחתי את הגלימה על הדשא וטבלתי את רגליי, המים היו קרים, אך התעלמתי מהקור שרגליי סבלו והתחלתי להיכנס, לילה נכנסה אחריי והפכה לברבור יפה תואר, חייכתי והכנסתי את כול גופי, היה סביר להניח שהייתי קופאת למוות אבל התגברתי על הקור וצללתי, נגעתי בקרקעית הנהר המכוסה אבנים וחזרתי לפני המים בכדי לנשום, כמה ילדים הגיעו לגדת הנהר וזרקו ללילה לחם והיא ניקרה אותו, הפכתי לבלתי נראית כדי שלא יזהו אותי. כשהילדים זרקו עוד חתיכת לחם אני תפסתי אותה כשעוד הייתה באוויר, הילדים נראו מבולבלים ואני אכלתי לי בהנאה את הלחם. לילה הזעיפה פנים כפי הנראה והילדים זרקו לה עוד לחם, היא תפסה אותו במקורה ובלעה אותו. "היי אתם! לקחתם את הלחם שלי!" צעק מישהו שהתכוון כנראה לילדים שזרקו ללילה את האוכל כי הם ברחו משם במהירות ואחריהם גבר גבוה בבגדים לבנים.

זהו, זה מה שאני מעלה בינתיים, אשמח להערות\הארות