ביקורת ספרותית על אוכלי הגחלים מאת גיל אילוטוביץ
ספר מעולה

---

קטונתי.
קטונתי מלהעביר ביקורת על אנשים שמקבלים החלטות שמקווה שלעולם לא אצטרך להחליט.
ובכלל , כשגיבור העלילה הוא אדם קשיש חביב, הצועד יום יום ברגל מאואזיס בר"ג לטיילת בתל אביב קשה לי יותר להאשים או לשפוט.

מארק גרינשטיין הוא קשיש שובה לב, מתבודד, ערירי, עובד מדינה פשוט שמסתיר אחריו סוד גדול ומשא כבד על כתפיו מתקופת השואה.
הוא פודה את כל חסכונותיו ונרשם לטיול מאורגן לאינדונזיה.
דווקא שם יציפו אותו זכרונותיו וההווה יתערבב עם העבר הנורא.
הספר מהלך בקפיצות גסות בין המזרח הרחוק למחנות המוות של אירופה, שם נחשפות החלטות שקיבל מארק במחנה הריכוז, התפקיד שלקח על עצמו בכדי לשרוד וההשלכות שלהם על חייו עשרות שנים לאחר תום המלחמה.

השפה ציורית, לא תמיד קלה וזורמת. הצבעוניות, החיות והקסם של המזרח מנוגד כ"כ לאפור של מזרח אירופה וריח המוות של המחנות . לכאורה אין כל דמיון בין המזרח, תרבותו ומנהגיו לבין ההיסטוריה היהודית- ובכל זאת ההקשר שנוצר חזק ומפתיע.
העלילה מתקדמת לאט, חושפת טיפין טיפין. עבר-הווה-עבר.
יש תחושה שהסופר מהלך בזהירות בין כתיבה נקייה משיפוט לבין האשמה דוממת. מגרה את חוש הצדק של הקורא ואת רחמיו בו זמנית.

בדיוק כמו שאני אוהבת.

» ביקורות נוספות של חגית
» ביקורות נוספות על אוכלי הגחלים