ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 11 באפריל, 2018
ע"י חגית
ע"י חגית
אבן. אבן שיושבת עמוק בלב.
לא יכול להיות שזה ספר הביכורים של הסופרת. פשוט לא.
השפה קלילה וזורמת, ביחס הכל כך הפוך לאירועים שהיא מתארת.
בסיס הספר הוא חקירה שמתנהלת בבית משפט רומני ע"י חוקר רומני(!!) ב 1945, לאחר השחרור. שני הנחקרים היו מראשי הוועד היהודי של גטו מוגילב בטרנסניסטריה.
הם נאשמים בפשע נגד האנושות- על חלקם בהכנת רשימות נשלחים לטרנספורט למחנות ההרעבה למוות. בהם רשימת אימהות יחידניות וילדיהן.
כאילו שהיתה להם איזו ברירה
כאילו שבחרו
בתווך משולבים קטעי יומן ומכתבים של הנשים, האמהות והילדים. אותה "האנושות" שנשלחה למות במחנה.
הן ניצודו ברחובות ובבתים ע"י המשטרה היהודית והז'נדרמים הרומנים.
נלקחו למחנות נטושים באמצע שומקום, ושם נסגרו הדלתות מאחוריהן.
אלה לא "מחנות ריכוז". אין תאי גזים. אין מקלחות.
אלה מחנות הרעבה למוות.
אין אוכל. אין שתיה.
אין לצאת.
רק למות.
לגווע לאיטך.
והכתיבה הזו שלה, לא מאפשרת להישאר אדיש. אתה סגור יחד איתן. נמק איתן לאט.
23 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
הייתה משלחת מיוחדת שנקשה בדלתות וחיפשה אנשים שמתו
גם כדי לסלק אותם ולקבור אותם בקבר אחים וגם
כדי להפשיט אותם ולקחת נעלים וביגוד. חובה שלנו זה פשוט לא לשכוח שזה היה. |
|
|
אפרתי
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
זה באמת יעיל וחסכוני לחלוטין.
|
|
|
בת-יה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
לפני כמה שנים סיפרה לי ניצולה מרומניה שיהודים רבים מרומניה אפילו לא הגיעו למחנות. העלו אותם צפופים לרכבות, סגרו את הדלתות,
והסיעו אותם הלוך ושוב משך כמה ימים בלי מים או אוכל. כשפתחו לבסוף את הדלתות יותר ממחצית האנשים מתו, ואז אילצו את הנותרים בחיים להוציא את המתים, והרגו את כל מי שלא היה לו כוח לעשות את זה. בקיצור, נראה שהרומנים היו טובים בלרצוח יהודים בלי מחנות ומשרפות. |
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מזעזע ומושך.
|
|
|
חגית
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
http://www.bukowina.org.il/%D7%A4%D7%A6-%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94.html
|
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
כרמליטה, תודה רבה. אני אקרא את החומר בהמשך.
נכון, כמובן, רעב היה בכל מקום. רעב זו העננה שמלווה את המילה השואה. מה שלא היה ברור לי - האם זה לא היה מחנה עבודה? מה עשו שם כל היום? |
|
|
חגית
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מחנה פצ'ורה. האמת שפניתי לגוגל בהמשך לספר- ולא מצאתי יותר מדי חומר על המחנה . חבל.
|
|
|
כרמלה
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
נעמי -
זהו אחד מספרי הפרוזה היחידים המספרים על השואה בטרנסניסטריה.
הספר בהחלט טוב, אם כי לא תמיד קל לקריאה. על השואה בטרנסניסרטיה תוכלי לקרוא עוד בקישור הבא: http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16108. בטרנסניסטריה לא היו תאי גזים. מבחינת מזון, המחנות שם לא היו יוצאי דופן. כידוע לך בוודאי, בכל המחנות חולק מזון מאד במשורה. המוות לא הגיע מימים אחדים של רעב. זו היתה הגוויעה הנוראה כל כך. |
|
|
נעמי
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
לא שחשבתי שכבר שמעתי הכל,
ובכל זאת, על מחנות של גוויעה איטית לא שמעתי. יש לי צמרמורת. ידוע לך עוד פרטים על הנושא? |
|
|
רויטל ק.
(לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
מהספרים שאני לא מסוגלת לעמוד בהם,
אבל מניסיון - גם לא מסוגלת לעמוד בפניהם. אם יתגלגל אלי במקרה, אני יודעת שלא אוכל לעזוב אותו. אז משתדלת לא להיתקל בו... |
23 הקוראים שאהבו את הביקורת
