ביקורת ספרותית על השקרים האחרונים של הגוף מאת גיל הראבן
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 5 ביוני, 2016
ע"י חגית


ספר טוב המנסה לבחון את הרוע הטהור למול המחילה והסליחה.
האם רוע יכול להיות בעל הסבר שיצדיק אותו?

והיטלר?

ונניח שניתן להסביר את גלגולי הרוע - האם יש אי פעם מקום למחול עליו?
האם יש לנו זכות למנוע מחילה ממי שרוצה לתת אותה? רק כי לנו קשה למחול....
ולמה זה כל כך קשה לנו?

אלישבע ואלינור הן שתי אחיות הגרות בפנסיון שמנהלים הוריהן, בעשורים הראשונים של המדינה.
בעקבות מקרה אונס שעוברת אחת מהן המשפחה מתפרקת ומתנתקת.
אלישבע נוסעת לחו"ל , מתנצרת ונעלמת מהנוף המשפחתי.
אלינור מקימה בית ירושלמי למופת .

לאחר שנות חיים,בעקבות שיחת טלפון, נוסעת האחת לרעותה שבחו"ל ומתעמתת איתה על עברן.
האחת- למדה להרפות ולמחול.
השניה- שקועה עד צוואר ברוע שעטף אותן ומתקשה לקבל את רוח הפיוס של אחותה.
עד המפגש הסופי עם הרוע עצמו- שחותם את הספר.
סרבנית הסליחה הופכת למקור של רוע?
הרוע מבקש סליחה?

יש בספר ניסיון מתריס לשבור את האקסיומה הכ"כ ברורה לנו : היטלר= רוע טהור ≠ בן אנוש.
ככל שזה מקומם ומבחיל - הקורא לא יכול שלא להרהר באפשרות שהיו לצורר הרבה צדדים באישיותו.

קצת פחות התפלספות ומריחה היתה מועילה לו,לספר.
מבינה את אלו המתייגעים ומוותרים.
אם כי אני מצאתי את עצמי נמשכת אליו.



11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חגית (לפני שנה ו-5 חודשים)
לגמרי מסכימה איתך. פשוט בספר אחד הדמויות מנסה לכתוב ספר על צדדים אנושיים באופיו של היטלר.
בת-יה (לפני שנה ו-5 חודשים)
למה רק היטלר? אני חושבת שגם להרוג כך סתם חתול או צפרדע או אפילו לשבור ענפי עץ שלא לצורך - הם הרוע המושלם.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ