ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 ביולי, 2014
ע"י ראיה
ע"י ראיה
לואיזה קלרק היא ילדה הכלואה בגוף של בחורה בת 26, עובדת בבית קפה בעיירה נידחת באנגליה ולא מעזה להתבגר ולצאת לעולם הפתוח. כאשר בעל בית הקפה מודיע לה ביום בהיר אחד כי הוא נאלץ לסגור את המקום ולעזוב את המדינה היא מרגישה כי עולמה חרב עליה - היא כעת המפרנסת העיקרית של משפחתה ששרויה במצב כלכלי קשה מאד והיא נתקפת חרדה באשר לעניינים כספיים בעתיד. היא ניגשת ללשכת התעסוקה במטרה למצוא עבודה נורמלית אשר לא כוללת העברת גופות של תרנגולות במפעל עופות ואשר לא כוללת שימוש נלוז בגופה לצורך שיעשוע גברים. הפקיד מציע לה עבודה למשך חצי שנה כמטפלת סיעודית בגבר - לואיזה נרתעת מהמחשבה שהיא תצטרך לטפל בקשיש למשך חצי שנה אך בשל הצורך המיידי של משפחתה בכסף היא ניצבת במצב שבו אין לה בחירה אחרת והולכת לראיון. כאשר היא מגיעה לראיון היא מגלה שהטיפול הוא בעצם בבחור בן 35 שאיבד את יכולותיו הפיזיות בתאונת דרכים קטלנית וכאשר היא חוששת כי האמא של הבחור לא מעוניינת היא מגלה כי דווקא הסגנון המיוחד של לואיזה גרם לאם לבחור בה כמטפלת.
מכאן מדובר במרוץ נגד הזמן. לואיזה מגלה כי וויל, הבחור שבו היא מטפלת, מתכנן להגיע למרפאה שמתמחה בהמתות חסד, אי שם בשוויץ, בעוד חצי שנה מעכשיו ולעבור המתת חסד בעצמו. היא מציבה לעצמה מטרה - להניא אותו מדעתו הנוראית. במשך חצי שנה היא עומלת על תוכניות שונות ומנסה לגרום לו אושר כאשר תוך כדי מבלי שהיא שמה לב היא בעצמה הופכת להיות מילדה בת 26 לבחורה עצמאית, בעלת שאיפות ורצונות משלה ואף מגלה על עצמה דברים שלא ידעה שקיימים בתוכה ובאישיותה.
כאשר ניגשתי לספר הזה ההרגשה שלי הייתה מאד סקפטית. התחלתי לקרוא ולאט לאט הבנתי שיכול להיות שהספר הזה הוא ממש כמו קומדיה רומנטית שבו הבחורה תתאהב בבחור הנכה והם יחיו ביחד באושר ובעושר עד סוף ימי חייהם ואז המשכתי לקרוא והבנתי שהכתיבה הצליחה לסחוף אותי פנימה. עם חלוף הפרקים הבנתי שיש בספר רבדים נוספים, זו לא קומדיה רומנטית, זו אפילו לא קומדיה, אני אישית הייתי מתייגת את הספר הזה תחת הז'אנר של רומן טרגי. אין ספק שהספר הזה מצליח לגרום לתהיות רבות בנוגע למה נכון ומה לא, האם המתת חסד היא הדרך הנכונה או שמא אף אדם לא יכול להחליט על עצמו בנוגע להחלטה כזו במיוחד כאשר קיים יאוש גדול בחיים וישנם גם המון תהיות בנוגע למשפחת הנכה - האם זה הוגן כלפי המשפחה לעצור את חייה בשל אסון כזה או אחר שפקד אותה וכהנה וכהנה מחשבות.
אי אפשר להרבות במילים יותר מידי על הספר הזה מבלי להרוס את החוויה לקורא לכן אני אגיד רק שהספר הזה כואב, הספר הזה בסופו של דבר למרות שאין בו תיאורים מזעזעים ולמרות שהוא מקסים בדרכו, הוא מאד קשה לעיכול. הרגשות בגוף מתחילים להתערבל, הלב רוצה לקפוץ החוצה ויש רצון מאד גדול לנסות לשנות את הלך הדברים ואפילו יש תקווה שבה וויל פתאום יוכל לעמוד ויבריא ממש כמו שכשמקווים שאבא של סימבה לא ימות ב'מלך האריות' למרות שכבר יודעים את הסוף המר. אין ספק בכלל שצריך הרבה אומץ להתמודד עם הסיטואציות שמועלות בספר ושצריך הרבה הרבה כח להכיל את כל המצב והכאב שמוצגים בספר הזה, אני לא הצלחתי להימנע מלהזיל דמעה תוך כדי קריאה. ואני ממליצה על הקריאה שלו רק למי שיכול להתמודד עם הרגשות שיצופו לכם בקריאתו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
