ביקורת ספרותית על ללכת בדרכך - טרילוגיית אני לפניך #1 מאת ג'וג'ו מויס
ספר טוב

---

איכשהו התגלגל אלי עותק של הספר שכריכתו היא לא זו המופיעה כאן, אלא כולה תצלום מוגדל של לואיזה וויל מחובקים, כלומר פוסטר פרסומת לסרט שנערך ככריכה. אני תוהה אם בגרסה הדיגיטלית יכללו גם טריילר. על הכריכה מתנוססים הכיתובים "בראש רשימות רבי-המכר בעולם!" ו"עכשיו הסרט". עם כל איזכורי הסרט והרצון לקדם את שניהם, לא יפלא שגם הקריאה בספר דומה מאוד לצפיה בסרט, כאילו כוונת המחברת ג'וג'ו מויס הייתה ליצור ספר שעיבודו לתסריט יקל על העוסקים במלאכה.
כיצד יוצרים ספר שמרגיש כמו סרט כבר בעת קריאתו?
קודם כל, הרבה המחשות ויזואליות: הטייץ המפוספס, תאור פיזי של הדמויות, תאור הגן הפורח, עיסוק בויזואליה כתוכן ממש - קעקועים, מירוץ סוסים, חתונה, ובגדים, בגדים ושוב בגדים, כשכל דמות מאופיינת על ידי לבוש שונה בהתאם לסטריאוטיפ שנבנה לה ושממנו איננה חורגת.
שנית, עיסוק בקיטש, ניו-אייג' וקואוצ'ריות במסווה. הספר כתוב בצורה אובר-רומנטית ומבצע גלוריפיקציות של דמויות מסויימות ושינמוך של דמויות אחרות מנגד. יש בספר עיסוק בשינוי שדמויות עוברות, ובאלמנטים שמחישים או מעכבים את השינוי. מתוך המכתב בסוף הספר: "אני לא אומר לקפוץ מבניינים גבוהים או לשחות עם לווייתנים או משהו... אלא לחיות באומץ. לדחוף את עצמך. לא להתפשר" (עמ' 406). ממש אלון גל.
שלישית, הדמויות בנויות בהתאם לטייפ-קאסט מסויים וכל מה שקשור בהן ובהתנהגותן מוכתב כתוצאה מאותו טייפ-קאסט. לואיזה הוא המגניבה השובבה שלא מתבגרת, אחותה היא הגאונה האחראית, אמו של ויל היא אישה ממורמרת ונוקשה, ויל הוא שחצן ציני וכו'. כל הדיאלוגים ביניהם מוכתבים על-פי קריטריונים שנקבעו מראש ולכן הם צפויים.
רביעית, העלילה לא חורגת ממה ממה שמצופה אליה, היא מכוונת מטרה כאילו כל דקת קריאה היא מאני-טיים.
ויחד עם כל עניין הקריאה הויזואלית, הקיטש, הסטריאוטיפים והכתיבה מכוונת-המטרה, אני חושבת שזה ספר לא רע. במיוחד כי נהניתי לקרוא אותו, והוא החזיק אותי במתח והצליח לרגש, גם אם באמצעים מלאכותיים. לא מדובר פה בדוסטוייבסקי, זה ספר שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, ונעשתה כאן עבודה קשה בכתיבת ספר שירתק את הקוראים בכל רגע ורגע.
והערה קטנה לגבי דמותו של ויל (עוד אחת מהדמויות שעוברות גלוריפיקציה בספר) - לי היה נראה שהוא לא רק יהיר ועיקש, אלא שאינו מסוגל לקבל את לואיזה כפי שהיא, מבלי לשנות אותה ולהפוך את חייה דומים לחיים שהיו יכולים להיות לו. והיא, למרות כל הרצון שלה לצאת מהקן ולהתחיל לקבל החלטות בעצמה, בסופו של דבר שוב מצייתת לו ומרצה אותו. נקודה למחשבה.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על ללכת בדרכך - טרילוגיית אני לפניך #1