ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 30 באפריל, 2014
ע"י אלון דה אלפרט
ע"י אלון דה אלפרט
****
נו, ראבאק, מה זה החרא הזה, חשבתי. למי יש כוח למין אופרת סבון מעאפנה מחוזקת במזדאבים, ערפדים ודם מטפטף? לא, סירייסלי. אני לא בן ארבע עשרה. בדיוק להיפך. באוגוסט אני אהיה ארבעים ואחת. ארבעים ואחת! אני! שבפנים, אני אולי עשרים ושמונה. אולי. אז אפילו האהבל הפנימי שלי מבוגר מדי לספר הזה. אז למה? למה?
ככה. אין לי כוח, ברצינות. מה אתם חושבים, שלמבוגרים לא מתחשק קצת להתנוון ולברוח? שאנחנו לא רוצים לשחק באקס-בוקס ולהיעלם? שאנחנו לא רוצים להתחצף ולהגיד שנעשה מה שבא לנו ואז להיכנס לחדר ולטרוק את הדלת בעצבים ולחשוב ברצינות על לברוח מהבית?
מאז שחזרתי מחו"ל, אין לי חשק בשיט לעבוד. מתחשק לי לרדת מהרכבת בנתב"ג, רק 18 דקות נסיעה מכאן, ללכת לדלפק ולקנות כרטיס למקום הראשון שיש אליו טיסה. עם המזל שלי, זה יהיה קייב.
אבל אני לא עושה את זה. כי אני בנאדם מבוגר, לעזאזל. ויש לי אחריות. ואני צריך לפרנס משפחה. חמישה פיות חוץ משלי. ויש לי עבודה לתחזק, ופרסונה מתוחכמת, ואנשים שסומכים עליי. אז לא יוצא לי להגיד "פאק איט", למרות שאני כל כך כל כך רוצה.
שלשום, בתחנת "רכבת האוניברסיטה", איזו עאמה אחת החליטה לעמוד על המדרגות הנעות ולא לזוז אז פספסתי את הרכבת והיו לי עשרים דקות לשרוף. אז קניתי שלושה ספרי נוער בבאסטה הזאת שם. שיהיה. המשכים. לתת למוח קצת משהו זול, משהו אידיוטי אבל לא אידיוטי ממש, עם אקשן ושדים. בהתחלה היה לי קצת קשה איתו, עם כל ההתחבטויות של גיבורת הספר את מי היא אוהבת "באמת" ומי מסוכן "באמת", אבל לאט לאט העלילה תפסה תאוצה עד שהתחלתי כמעט להינות. כי מה יש בספרים האלה, אחרי הכול? ערפדים, פיות, ציידי צללים, אנשי זאב, שדים, שוכני תחתיות למיניהם, וכל השאר, או בז'רגון של הספר - "סתמיים". ומה אני מכל אלה? תנחשו. לא, לא ערפד. אגב, גם את, המיוחדת החד-פעמית שמכנה את עצמה בסימניה "קליירי" אבל גרה במערב ראשון בקומה רביעית? גם את לא בדיוק קוסמת, למרות שאת מציירת במחברת אלגברה רונות עם האסטלה שלך מתוצרת סין ומדמיינת שיש לך כוחות-על.
אז כן, אני סתמי. רוצה להיות לא סתמי, אבל זקן מדי להילחם בשדים או אפילו להיאבק בשביל להתרומם מעל הטימטום האנושי. אז וואלה. סתמו.
****
ציטוט נבחר מהספר, סתם שתבינו כמה טיפשי יכול להיות ספר של ארבעה כוכבי נוער:
"הכנף המשוננת של השד המעופף נתקעה בשרוול הז'קט של ג'ייס וקרעה אותו לאורך. "הז'קט שלי," אמר ג'ייס בזעם ודקר את היצור מלמעלה לפני שהספיק להתרומם, מנקב את גבו. היצור צווח ונעלם. "אני אהבתי את הז'קט הזה".
מסך.
39 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אלון דה אלפרט
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
דיאלוגים, קאטלק
|
|
|
גלדריאל
(לפני 7 שנים ו-7 חודשים)
חחחח קולע מאוד.
בדיוק אני קוראת את הספר עכשיו. זה מה שנקרא אצלי guilty pleasure , כלומר אני ממש, אבל ממש נהנית ממנו למרות שזה ספר אווילי ועקרונית הייתי צריכה להתבייש קצת. והדיאלוגים מזכירים לי את הסדרה האהובה עלי מאוד מאוד בזמנו ״באפי קוטלת הערפדים״ |
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
טוב אז במקרה הזה, תשאר עם הבקלוה שלך , זו סיבה מעולה לא לוותר על כבוד האמה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
זה כמו לאכול בקלווה, עם W או עם V
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
טוב אז תסביר לאשכנזיה מה העוקץ שהחבאתם בעאמה? זה סתם מכאיב לי בגרון לבטא את זה
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אולי אשכנזים אומרים אמה. "עאמה", זה עם העוקץ המתבקש הנוסף
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה :)
|
|
|
נעמה 38
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אז זה מה שקורא שגבר נרגן פוגש איש זאב? נייס משעשע מאוד.
דרך אגב זה מוכח היצור הראשון שנתקלת בו מכונה "אמה" כמו החומר ניקוי.
|
|
|
eliya
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
חחחחחחחח אז קלעתי בול.
לגמרי לא משנה. ומזל טוב !! |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נו טוב עוד כמה ימים אהיה בן 15. אבל מה זה משנה? מבפנים אני מרגיש מבוגר יותר.
^^ |
|
|
eliya
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
זשל"ב אולי תגלה לנו בן כמה אתה?
לפי הכינוי והתמונה הייתי בטוחה שאתה בן 15..
אבל רשמת שאתה זקן... |
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לגמרי, מירה. אבל בכל זאת, כשזה דבילי, זה דבילי, לא?
|
|
|
Mira
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אלון אהבתי את הביקורת.
למרות שבגילי שכבר עשיתי 50 בתעודת הזהות, אבל בראש אני בסביבות ה-30, עדיין אוהבת פנטזיה ונוער וזה איזה שהוא בריחה לפעמים לעולמות שאנחנו לא חיים בהם. קראתי מהסידרה רק 3 ספרים בהשאלה מחברים עדיין לא רכשו את ה-4, אבל למרות שהוא נוער צריך לפעמים לעשות סוויץ ולנסות לראות מה היה קורה לנו אם היינו מגלים שיש עולם כזה??? תחשבו על זה. מירה |
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
למה את מתכוונת כשאת אומרת 'חוסר טאקט'?
|
|
|
אריאל
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אהמ אהמ זשל"ב (חוסר טאקט!!)
|
|
|
הנחשפת
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מצחיק...
קראתי שלושה ספרים מהסדרה הזאת, ולמרות שבהתחלה הם היו ממש מפגרים עם כל ההתאהבויות והערפדים, בספר השלישי זה משתפר ואפילו אני מצאתי את עצמי בנשימה עצורה. אבל גם לי אין ממש כוח ליותר מדי פנטזיה בחיים שלי ומעדיפה ספרים שהם באופן רשמי לא מיועדים לגילי :-)
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת חזקה שבהחלט שוברט את הסטריאוטיפים לגבי הזקנים שבינינו.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
שאלתי פה בבית מי קורא את הספר וגילו לי בסוד
שהילדה הכי חכמה בכיתה זו שהולכת לשליחות וההורים מהאקדמיה.
אז כנראה שהתובנה הכי קרובה שלך לאמת היא: "כולם רוצם לברוח לפעמים"... |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
ספרות נוער זו המצאה חדשה למדי.
בכלל "נוער" כקהל קוראים זו הגדרה חדשה למדי. בתקופה שלי (שהיא גם התקופה של אלון) היו את ספרי "מרגנית" שהיו בעיקר ספרי מבוגרים שהוסבו והונגשו לנוער, ספרים כדוגמת "אורי" ואליפים, ומה שדבורה עומר כתבה. כל זה פחות או יותר הסתיים בגיל 13-14. בתיכון קראנו (כלומר מי מאיתנו שקראו) בעיקר ספרות למבוגרים, כי לא היתה חלוקה נוספת, וגם קצת רומן-רומנטי שהיה אולי יותר מתבגרי באופיו. לא מצליחה לחשוב על שום דבר כדוגמת הארי פוטר, משחקי הרעב, הבחירה, הבכורה, אשמת הכוכבים שהיה קיים בשנות השמונים.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
לא מערבבים. היא מתערבבת לבד. דווקא הספרים של ז'ול ורן הם, נדמה לי - ספרות מבוגרים דווקא. אף אחד לא לקח במאה ה-19 נוער ברצינות.
ויש גם ספרות נוער שהיא לחלוטין לא פנטסטית - לעומת ספרות פנטסטית שהיא לחלוטין לא מיועדת לנוער באופן מובהק. אבל כשמדובר על ערפדים בעלי עיניים חודרות וניבים ארוכים שמתאהבים במזדאבות חטובות... ובכן, תעשי את החשבון לבד
|
|
|
מירב
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
נדמה לי
שאתם מערבבים בין ספרות נוער לספרות פנטזיה בגרוש שנהייתה פופולרית בשנים האחרונות, ששם יש הצלחות גדולות לצד ספרות זבל.
ספרי וער מבחינתי זה הקלאסיקות נוסח ז'ול ורן, ספרי "מרגנית" וכו' שמאוד השפיעו עלי ואני אוהבת עד היום. |
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אני קראתי את מלאך מכני.
וזה נראה לי שיהיה הנציג היחיד של טרילוגיית הטרילוגיות מבית היוצר של קסנדרה קלייר. ולא כי רע לי עם ספרות נוער. סתם כי במקרה הזה התחושה שלי היא של טרחנות יותר.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תשמע. אני חיבבתי ספרי נוער כשהייתי נוער.
מאז, למדתי לקרוא ולבחור בקפידה (נניח) את מה שיש לפניי, אבל בכל זאת - אני לא רוצה ממש להימנע, גם מספרות כזו שהיא בהגדרה, אולי, נחותה. מה לעשות, אני נהנה.
בשביל מישהו בגילך, אני חושב שאתה עושה בשכל. יש מספיק דברים מצויינים למבוגרים כדי למלא חמישים תקופות חיים. אני, אני רק רוצה לברוח לפעמים. בספרות רצינית, או אפילו פחות רצינית, שמיועדת למבוגרים, אני לא מקבל את זה במינונים המתאימים. |
|
|
omers
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אפילו בתור בן נוער,אני נמנע מספרי נוער.ספרי הנוער מתחלקים לספרים החלוציים,אלו בסגנון הארי פוטר,דמדומים ומשחקי הרעב (שממש חשבו על רעיון מקורי!),ולשאר ספרות הנוער,שפשוט העתיקה כמעט מילה במילה ספרים אחרים של נוער,שינתה קצת דמויות ועלילה וחשבה שבתור בני נוער לא נשים לב שזה זהה לחלוטין (למשל,רק אני שמתי לב שמשחקי הרעב דומים בצורה כמעט זהה למפוצלים?).אף פעם לא חיבבתי ספרי נוער,פשוט כי רובם חושבים שהנוער הוא שטחי,דביל ומתעניין רק בשטויות.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
בהתחלה הגעתי לקריאת ספרי נעורים מתוך אנינות עליונה בהחלט, בבחינת מי שרגיל במסעדות גורמה ועתה מזדמן לבורגר ראנצ׳ ומחטט בקצה מזלגו בספרדי כפול
כשהבעה של שאט נפש על פניי. אבל למדתי להינות גם מזה. יש ספרות נוער ממש טובה, מסתבר. הסדרה של הארי פוטר פשוט מצויינת, וגם משחקי הרעב לא רעה, אם לא מצפים לקבל איזשהו משהו שהכותבים לא מתיימרים להעניק.
|
|
|
Regi
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אלו ספרים שיש להם target group מוגדר, ספרים אלו מיועדים בבחינת השפה והתוכן לקבוצה ספציפית. זו לא ממש ספרות אלא מוצר שמיוצר על פי תבנית אחידה עם שינוי קל בחומרי הגלם. המפלט שלי הם סיפרי מתח, טרילוגיית המילניום ממש עושה את העבודה. אחלה ביקורת הגב :)
|
|
|
מתלמד
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כשונא ספרי נעורים, אני מתמוגג על ההגדרה 'יש לי אחריות לתחזק פרסונה מתוחכמת'. ממש לא סתמי.
|
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מתה על הביקורות שלך. בכל ביקורת שלך אתה מצליח להצחיק אותי. תודה על הביקורת הנוכחית
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
בסופו של דבר - אהבתי את הספר. התחיל צולע והמשיך סבבה.
ארבעה כוכבי נוער, זה לא הולך ברגל. לא שזו יצירת מופת, עם דמויות עמוקות ותובנות מפלחות לב, אבל את מה שהוא אמור לעשות, הוא עושה טוב. טוב מאוד אפילו. היי, יש שם אפילו בדיחה פנימית על הארי פוטר, שזה נפלא.
|
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אלון, תקרא את דמדומים!!!!!
אני באמת רוצה לשמוע את הדעה שלך על הספר(ואולי הסדרה כולה)
(: |
|
|
לואיזיאנה מנטש השקנאית
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אף אחד לא הכריח אותך לקרוא, אבל האמת שאני מסכימה איתך.
|
|
|
fairy tale
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
כשאתה מציג את זה ככה-
זה באמת נשמע טיפשי. פעם ראשונה שאני רואה ספר נוער מנקודת המבט שלכם ;-)
|
|
|
eliya
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
אז... לא הבנתי..
אהבת? לא אהבת?
סתמי? בכל מקרה, ביקורת משעשעת. |
|
|
סוריקטה
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מצחיק.
|
39 הקוראים שאהבו את הביקורת
