ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 15 באפריל, 2014
ע"י yaelhar
ע"י yaelhar
כשסופר משחק ברעיון בדיוני רצוי שהרעיון הזה או דרך הטיפול בו יהיה חדש לקוראים. אבל לורן אוליבר לקחה רעיון משומש ועטפה אותו בסיפור משומש, עם דמויות צפויות והתנהגויות צפויות ומה שיצא זה הספר הזה - לא גרוע במיוחד, אפילו, סתם כזה.
לאחרונה קראתי כמה ספרים המתארים את חיי התיכון (האמריקאי במאה ה 21...) ומנסים לכתוב תאורים מפליגים על מה שקורה שם: על ה"מקובלים" האכזריים, על "הלא מקובלים" האומללים, על הבילויים העדיפים (רמז - המון חומרים לשתות, לעשן ולשאוף, מעט בילוי) על המורים הלא מבינים לנפש הנוער (ממש נאצים - כך בטקסט...) על ההורים הלא מתחשבים שמקצים סכומים קטנים להדהים לדברים החשובים באמת כמו ביגוד ודיסקים, ומבזבזים הרבה מדי מהכנסתם (למה הם לא מרוויחים יותר?) על דברים חסרי השראה כמו מזון וניהול הבית.
ובכן סמנתה קינגסטון שהיא ושלושת חברותיה הן "מהמקובלים" המספרת את הסיפור בגוף ראשון, מתה בתאונה ביום שישי אחד. ואחרי שהיא מתה היא מקבלת הזדמנויות לחיות שוב ושוב את היום האחרון בחייה ולשנות בו דברים. היא לא יכולה לשנות את התוצאה (מוות) והיא גם לא שוכחת מה קרה ומה יקרה. אבל היא יכולה לשנות התנהגויות מסויימות שלה ולקבל תובנות חדשות עליה ועל סביבתה. חיי התיכון בעיקר שכבת הבוגרים מתוארים בצורה כנראה אמינה לפחות אפשר לזהות את הסיפור בעוד ספרים על הנושא. הדילמות שהיא מעלה מוכרות גם הן אפילו לי, שימי התיכון שלי היו אי שם במאה ה 20 הנשכחת, והפתרונות שהיא מציעה גם הם די לעוסים.
הספר הוא ספר ביכורים של הסופרת (שאוהבת, כמו שכתוב על העטיפה האחורית, לקרוא, לכתוב, לבשל, לרוץ, לרקוד...אשת אשכולות). זה ספר נוסף בנושא תלמידי-תיכון-וחייהם-לפני-שהם-הופכים-להוריהם, שמן הסתם ייקרא על ידי אותה שכבה עליה מסופר הסיפור, שתצליח לזהות בו חלקים מחייה. אותי הוא בעיקר שיעמם וסיימתי אותו במאמץ מסויים, למרות שכמו שאמרתי הוא אינו מזיק ומטיף לדברים שכולם מסכימים עליהם כמו "ואהבת לרעך כמוך" ו"את השנוא עליך אל תעשה לחברך".
32 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
תודה רבה, סול!
|
|
|
סול.
(לפני 11 שנים ו-5 חודשים)
מדויק.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה חני (דולמוש)!
לא אני כתבתי את הספר...כמה חבל.
|
|
|
חני
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
יעל פליז רק לא תיכון שוב.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
מסכימה, גלית.
הערתי הקודמת עסקה ב"רעיונות מסוכנים". הפתרונות פה הם פתרונות של קונסנזוס.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
אבל בספר היא טוענת ההפך!
הגיבורה מקריבה את עצמה על מנת להשאיר את הבחורה המנודה והמושפלת בחיים.והיא אפילו לא הפושעת היותר גדולה. לא זאת שיש לה כל כך הרבה לכפר לפחות לא יחסית לחברות שלה
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
גלית - מסכימה שזה לא כל כך מוסרי, אבל מי מאיתנו לא סבור שהחיים (שלו) עדיפים על חיים של אחרים?
ואת העובדה שלא משנה מה תעשה בסוף תמות, אף אחד לא סותר - אפילו מאמינים המבצעים באדיקות את מצוות הדת. (אם כי להם יש גן עדן, בו ימשיכו את חייהם באופן משופר)
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
יעל
מסוכן בעיני לטעון שחיים של אחד עדיפים על פני אחר ,ושמוות מכפר על עוולות של שנים.
ושלא משנה מה תעשי וכמה תשתדלי להיות טובה בסוף בכל זאת תמותי (כלומר ברור ,ככה זה בחיים אבל הסופרת גורמת לנו לחשוב ששינוי התנהגות ישנה את התוצאה ואז הורגת את הגיבורה באקט הקרבה נוצרי)הקיצור היה אפשר לפתור את הקונפליקט בדרך יותר מוצלחת . זה ניראה כאילו היא דווקא ,כדי לקבל איזה פרס מבקרים ייצרה טוויסט ולא הביאה לנו את הסוף האמריקאי המקובל. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, גלית!
לגמרי נכון. גם אני חושבת שהתנהגויות של תיכוניסטים הן מגוונות, אבל הסופרת לקחה את הקיצון וזיקקה אותו לספר. זה חלק מהסיבה שהספר הזה סתמי ומשעמם - אי אפשר להזדהות עם קיצוניות לשמה. לא מצאתי בו מסרים מסוכנים, מצאתי בו מסרים חינוכיים לעוסים.
|
|
|
גלית
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
אחרי שקראתי (אותך הכוונה)
אני פתאום לא בטוחה שזו אמת חקוקה בסלע, באמת כל התיכוניסטים הם כאלו? אז נכון גם בתקופתי (אי שם במאה הקודמת )היו דברים כאלו ,אבל לא בצורה כזאת מוקצנת וחד משמעית,חלק עשנו חלק שתו חלק עשו שטויות אחרות. היו מקובלים היו פחות אבל לא היו כאלה שממש לגמרי הודרו מהחברה,שהושפלו על בסיס קבוע .
בכל אופן אני נהניתי מהספר עד שהבנתי שהוא ללא תכלית. ואז קבלתי את מוסר ההשכל לפרצוף והחלטתי שזה ספר גרוע.ומעצבן.ועם מסרים מסוכנים. אחלה בקורת . חג שמח |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, בלו בלו!
יש ספרים מעניינים יותר על התקופה ההיא שמבחינתי לא היתה נוראה - סתם משעממת, והזמן לא זז בה...
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו - לי הוא הפך פחות ופחות מעניין...אולי אתה תאהב יותר
|
|
|
בלו-בלו
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
נשמע משמים, תודה על האזהרה.
אני גם לא אוהבת ספרים על תקופת התיכון. לא רוצה לחזור לשם אפילו בדמיון...
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
חחח כן אבל אני מקווה שזה ישתפר כי אם לא... אם לא אז אצטרך להיות בלי ספר עד חופשת הפסח ואני אחיה רק מסרטים. *באסה*
רק שלא יאכזב אותי... ואין בעד מה. |
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, זה שאין לנקוב בשמו!
גם על "ספרי הזכוכית של זוללי החלומות"...
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, no fear !
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה על תגובתך, שרוני.
אכן עלית על אחת הסיבות שהספר הזה הוא רק "בסדר". גם רעיון בדיוני צריך להתקבל איכשהו על הדעת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
תודה רבה, עמיר. וחג שמח גם לך.
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
גם אני קורא עכשיו ספר סתם שבהתחלה הוא היה מה זה טוב ואז הוא התפקשש. השם שלו הוא שם דרמטי כזה והוא נקרא: ספרי הזכוכית של זוללי החלומות- כתבת ביקורת מצוינת על זה (:
|
|
|
no fear
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
לא בטוח ששווה. זה ספר נחמד ולא יותר.
|
|
|
שרון
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
אני לא מבינה כ"כ
מה יעזור לסמנתה בלחזור על היום האחרון שלה ולהבין אחרים, אם התוצאה היא אותה התוצאה?
ולמה היא לא יכולה לשנות אותה? אני בטח אצטרך לקרוא את הספר בישביל זה, אבל אני מתלבטת אם זה באמת שווה לי לקרוא אותו. |
|
|
(לפני 11 שנים ו-6 חודשים)
סקירה נחמדה. חג שמח.
|
32 הקוראים שאהבו את הביקורת
