ביקורת ספרותית על לפני שאפול - מהעולם האמיתי # מאת לורן אוליבר
ספר טוב

---

מכירים את ההרגשה הזאת כשאתם מסיימים ספר, ואתם מוצאים את עצמם תוהים, מבולבלים, כל המחשבות והרגשות מסתחררים במהירות ובמשך זמן מסוים אתם לא יודעים איך לארגן אותם\לשכוח מהם, בייחוד כשמדובר בספר טרגי, מוחלט, סופי? אתם מוצאים את עצמכם נאבקים ברגשות, בתחושות, בדמויות שחוויתם דרכם, ולא תחוו שוב.
זה בדיוק מה שקרה לי, ולהגיד את האמת, זה הגיע אליי בדרכים שאפילו לא יכולתי להעלות בדעתי.

את הספר התחלתי בהרגשה לא ברורה. קשה היה לי להתחבר לדמות הראשית - לסגנון שלה, להתנהגות שלה, ובהחלט שקלתי להפסיק לקרוא בהתחלה, ואז (הנה מגיע האז הגדול) משהו השתנה... לא ככה פתאום, לא בדרך קסם - באיטיות... ברגעים בודדים ובבחירות רגעיות. אני לא יכולה להצביע על הרגע המדויק שבו זה קרה, אך כמעט מבלי לשים לב מצאתי את עצמי עמוק בתוך הספר, מרגישה כל תחושה, חווה כל עצב, עוברת כל רגע וחולקת כל מחשבה עם הדמות. זה לא שמשהו השתנה - הכל נשאר אותו הדבר, וזה בדיוק היופי שבזה... היופי שבכישרון המדהים של לורן אוליבר לשנות הכל מבלי בעצם לשנות דבר.
בעודי ממשיכה לקרוא, סמנתה, שלא חיבבתי כל כך בהתחלה, הפכה לחברתי הקרובה, ולורן אוליבר שינתה את דרך ההסתכלות שלי על דברים שנדמים לנו תמימים כל כך, יומיומיים כל כך, סתמיים, חולפים ולא חשובים, בכוח החזק ביותר שקיים - במילים בלבד.
אני לא מסוגלת להתחיל לתאר אפילו את כל התחושות והרגשות החזקים האלה שליוו אותי במהלך הקריאה.
אני רק יכולה להגיד לכם את זה:
אהבתי את דרך החשיבה המיוחדת של הדמות.
אהבתי את דרך ההסתכלות שלה על העולם ועל הסובבים אותה.
אהבתי את הרגשות שהרטיטו את ליבי, נכנסו עמוק לתוכי והותירו תחושה מרוממת, כבדה ושונה בגופי.
אהבתי את כל הפרטים הקטנים, שעל אף שהיו קטנים ופשוטים התגלו כדברים החשובים והמרכזיים ביותר בסיפור (ובעולם) כולו.

ואת זה:
הסיפור הזה ישנה אתכם בדרכים שאתם אפילו לא יכולים להעלות בדעתכם.

» ביקורות נוספות של Zoey
» ביקורות נוספות על לפני שאפול - מהעולם האמיתי #