ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 באוקטובר, 2018
ע"י לוּנה
ע"י לוּנה
האם אי פעם חשבתם על המוות שלכם?
כן. המוות דבר מוחשי וקיים, לא הרבה אנשים חושבים על המוות, רובינו מתקשים לקבל את זה שיום אחד נמות, נעלם, נתפוגג פשוט לא נהיה.
בספר הזה סמנתה חייה את יום מותה מחדש, יום אחרי יום, כל פעם היא עושה דברים מעט אחרת.
אני אדבר בכנות ואומר שלא פעם חשבתי על המוות, הייתי שוכבת על המיטה מביטה ושואלת: "האם יזכרו אותי? האם יחשבו שהייתי אדם טוב?"
מיד לאחר מכן קופצים לראשי כל הדברים הרעים שעשיתי השקרים, המזימות, הגנבות. אני לא אדם טוב, אף אחד לא
(אולי חוץ מחברה שלי שהיא התגלמותו של הטוב והמושלם עלי אדמות) וגם סם לא טובה, היא 'לא רעה לא טובה רק נחמדה'*
(כפי שנאמר בשיר 'last midnight' מהסרט אל תוך היער) ולורן גם לא ניסתה להראותה כמושלמת היא הראתה אותה כאדם נורמאלי מהשורה נסחפת עם הזרם, לא משתנה
אני אהבתי את הדמות של ג'ולייט היא מראה את הקשיים והצלקות שמשאירים עלינו החיים, היא מודחת, שונה, מוחרמת. בלילה האחרון בחייה של סם ג'ולייט מנסה למות.
הדבר שסם כל כך מנסה למנוע ממנו מלקרות, מנסה לשנות בכל כך הרבה דרכים ג'ולייט פשוט עושה.
וקנט... הוא דמות יפיפיה, כל כך חיונית ומלאות חיים, הוא מוצא בכל דבר רק טוב, הוא אפילו מסוגל להיות מאוהב במישהי שכל מה שהיא עושה מעיד על היותה אדם נורא הוא מאמין ביכולת של כל אדם להשתנות ובכל זאת אומת לסם 'את לא צריכה להשתנות' הוא, אולי הטוב בהתגלמותו ואני אומר לכם שגם לי יש קנט בחיי ושאם גם לכם יש אתם ברי מזל ממש כמוני, ואם אין לכם אז אל תתיאשו! הוא עוד יגיע.
אני אודה בעוד דבר, צפיתי בסרט לפני שקראתי את הספר.
אני יודעת פשע שאין עליו כפרה... אבל לא יכלתי להתאפק!
מהרגע ששמעתי על הספר וקארתי את התקציר שלו באתר רציתי לקרוא אותו. יום אחד ישבתי מול המחשב וגיליתי על קיומו של הסרט, מכיוון שהייתי בטוחה שייקח עוד מלא זמן עד שאוכל לקרוא את הספר רציתי לצפות בו... הצלחתי להתאפק שבוע לפני שנשברתי וצפיתי בסרט, הוא היה נפלא ואני לא מתחרטת על כך, רק שיומיים לאחר מכן חזרתי הביתה ועל השולחן היה מונח... (תאמינו או לא) הספר! מיד התאבלי על טיפשותי ושמעתי בלופים את השיר hey jude של הביטלס.
בסוף כל זאת קראתי את הספר ואפילו שצפיתי בסרט היה נהדר לקרוא אותו, אני חושבת שסוג של קסם פעל על המוח שלי ובדרך פלא הוא השתתק ונתן לי לקרוא את הספר בשקט עד שסיימתי.
אם עוד לא אמרתי... אם עוד לא קראת אותו תתחילו מיד!
נ.ב.
לא התכוונתי לעשות את זה כל כך ארוך ומיגע אז תודה לכם על שקראתם בין עם זה היה תוך סקירה מדוקדקת של כל מילה ובין אםפשוט דילגתם לסוף התגובה.
תהנו!
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
לוּנה
(לפני 6 שנים ו-9 חודשים)
אני אכן מכירה את רוב הסרטים הללו...ועם כל זה הספר בכל זאת העביר משמעות עמוקה יותר לחיים
ואני בהחלט מבינה את דברייך אך... בואי נסכים שלא להסכים:) |
|
גלית
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
Phi
רק כמה דוגמאות - שחר האתמול (סדרה), קצה המחר, קוד מקור (סרטים ) .ואחד הראשונים בתחום - לקום אתמול בבוקר (או יום המרמיטה)גם סרט.
חיים ועוד חיים של קייט אטקינסון. בכלל לא אהבתי את הספר הזה מצאתי אותו צדקני חפרני ומעצבן |
|
Phi
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
אתוודה בחטאיי, גם כן ראיתי את הסרט כשלא קראתי את הספר. סרט נחמד מאוד עם קונספט מעניין (שמעתי שאומרים שהוא נדוש, למרות שלא זכורים לי הרבה דברים בסגנון) למרות שיש בו גם דברים מוזרים. כלומר, למה סם והחברות שלה התנהגו בצורה הזאת לג'ולייט? הן לא בריוניות והיא לא עשתה שום דבר. זה היה תמוה. נכון, יש מקרים דומים גם במציאות, אבל ההצגה של זה לא הייתה אמינה במיוחד. לדעתי הסרט גם הקדיש יותר מדי זמן להתחלה ומעט מדי לסוף, כשמצבי הרוח השתנו בקצב מסחרר ולא אמין. בקיצור לא סביר שאקרא בגלל החסרונות מהסרט, אבל ביקורת נחמדה.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת