ביקורת ספרותית על מחפשים את אלסקה - פרוזה # מאת ג'ון גרין
ספר מעולה

---

״ אתם מעשנים בשביל הכיף, אני מעשנת בשביל למות״
כך אמרה אלסקה- אחת הדמויות הראשיות. בספר. היה לי חשוב לכתוב את המשפט הזה כי הוא כל כך חזק מבחינתי, עד שאני אומרת לעצמי- לעזאזל! איך הוא הצליח לחשוב על משפט כזה? (הכוונה היא לג׳ון גרין)
כפי שקרה לרוב מי שקרא את הספר הזה אני קראתי את ״ אשמת הכוכבים״ לפניו אז כמובן שציפיתי לרמה גבוהה של כתיבה ולרמה גבוהה שלא איכות עלילה.
טוב, מה אני אגיד לכם? קצת התאכזבתי... ואני יודעת, לכתוב משהו כמו ״ אשמת הכוכבים ״ זה ממש לא מובן מאליו וזה ורה בערך פעם בחיים וכל זה אבל, עדיין...
לכל מי שקרא את הספרים של ג׳ון גרין בטח כבר הבין שהוא אוהב לגרום לנו לחבב דמויות ואז להרוג אותם, עניין קצת מעצבן אבל שעושה את הספר יותר איכותי.
טוב, אמי לא אספר לכם את מי הוא הרג בספר הזה כי זה יהרוס לכם בערך את.... כולו, אז אני פשוט אתמצט ואגיד שפה זה לא עבד לו כמו ״באשמת הכוכבים״, שלא תבינו אותי לא נכון כן? זה עבד לו, הוא הצל לגרום לי להתאהב בדמות אבל.... לא בצורה שבה התאהבתי באוגאסטוס (דמות מאשמת הכוכבים).
אז כן, לספר מגיע ציון מעולה, אבל לא כמו שמגיע לאשמת הכוכבים, כי אם זה היה תלוי בי הייתי נותנת לאשמת הכוכבים 10 כוכבים (אני יודעת שהייתי יכולה לכתוב הרבה יותר אבל בואו נשמור על פרופורציות כי גם ״אשמת הכוכבים״ זה לא ספר מושלם, אולי קרוב למושלם אבל לא מושלם)
רגע, זו רק אני או שהפכתי ביקורת על ״מחפשים את אלסקה״ לביקורת על ״אשמת הכוכבים״?
טוב, חוזרים אלייך ״מחפשים את אלסקה״.
אז, אחד הדברים שדי עיצבנו אותי בספר היה דווקא הדמות הראשית- מיילס.
למה? האמת שאני לא ממש יודעת כי באמת שאהבתי את כל הקטע שלו; לשנן מילים אחרונות וביוגרפיות של אנשים, כי בקטע הזה אני די דומה לו... אבל לא יודעת, הוא קצת עיצבן אותי. טוב, לא משנה.
עוד דבר שקצת עיצבן אותי היה הקטע שכולם אוהבים את אלסקה, כאילו, באמת? אין עוד בנות שוות אחרות בעולם? ג׳ון גרין, בקטע הזה, התאכזבתי.
אז כמו שכבתי קודם, כולם אוהבים את אלסקה (חוץ מהחלק של האנשים העשירים בפנימייה אבל על זה לא נדבר עכשיו) וכמובן שגם מיילס שלנו. במשך כל הספר אלסקה מפלרטטת עם מיילס וזה, מן הסתם, מפתח אצלו תקוות שווא שהוא והיא יהיו אי פעם חברים, וזה, חלק שדווקא די חיבבתי אז פה ג׳ון גרין, מגיע לך צל״ש.
אה כן! שחכתי להזכיר את העובדה של אלסקה יש חבר? טוב, קוראים לו ג׳ייק והיא באמת אוהבת אותו אז מיילס? תוותר.
טוב בכל מקרה, ספר טוב עם עלילה כיפית ונחמדה (אבל שלא תבינו אותו לא נכון זה לא ספר שנמצא אחרון ברשימה, להפך) אז כן, אהבתי לאחר שיקלול כל היתרונות והחסרונות.
מומלץ בחום לוהט!
ממני,
האלמונית לימונית שלכם;)

» ביקורות נוספות של אלמונית לימונית
» ביקורות נוספות על מחפשים את אלסקה - פרוזה #