ביקורת ספרותית על גורל משמיים - יומני המכשפות לבית קייהיל #2 מאת ג'סיקה ספוטסווד
ספר מעולה

---

אז לספר הזה... חיכיתי הרבה מאוד זמן.
וכשראיתי שהוא יצא ישר לקחתי אותו מהספרייה (הוא היה פנוי, מוזר נכון?).
אז חברה שלי קראה אותו לפני וכמו שהיא עושה בכל פעם שהיא פוגשת בספר טוב ומפתיע, היא התחילה לגלות אלפי ספוילרים עליו.
וכך רצוני החזק לקרוא אותו התגבר (וואו משפט במילים יפות כאלה נכון?)
אז כמו שאמרתי קודם (אולי לא באותם מילים אבל...) היו לי ציפיות רבות ומרובות לספר הזה.
אז ביום בהיר אחד (או שהוא היה כהה... לא זוכרת) התחלתי לקרוא את הספר.
אה כן! שחכתי לכתוב את זה קודם- חשוב לציין שלספר מגיע 4 וחצי כוכבים ולא 5 אבל בגלל שאי אפשר לעשות כוכב וחצי (אהמ אהמ מנהלי האתר!) אז נתתי לו 5.
טוב נחזור לספר. לספר היו כמה (מעט מאוד אבל כמה) מגרעות קטנות שלא הכי אהבתי.
כבר לפני שהתחלתי לקרוא את הספר היה לי ידע כללי עליו, כי אני בדקתי במחשב ביקורות באנגלית על הספר (גאונת מחשבים שכמוני!) וכמעט בכל הביקורות היה כתוב ששונאים את מורה. היה לי ראייה לכך ששונאים את מורה בגלל החברה היקרה שלי שלא שחכה לגלות לי כמעט את כל החלקים המפתיעים (תודה רבה באמת!) שגם היא, כמו כולם אמרה לי שהיא שונאת את מורה, ומתי היא הגיעה למסקנה הזאת? ב-3 עמודים האחרונים של הספר.
אז בפעם הזאת חשבתי.... רגע, מה אני חופרת לכם על הרקע? קודם כתבתי משהו על כמה מגרעות לא? ולמה אני לא מוחקת את המשפט ההוא? לא משנה.
טוב אז נחזור למגרעות שאותם התחלתי לכתוב קודם. מה יש לי היום?
תקציר של מה שכתבתי בפסקה הקודמת: כולם שונאים את מורה.
עם המשפט הזה היה לי קצת קשה להשלים בגלל שאני די מחבבת את מורה אבל הפעם, אפשר לומר שהסופרת באמת הוציאה את מורה מפלצת. ואת זה לא אהבתי- מצד אחד הסופרת מוציאה את מורה כמפלצת אבל מצד שני היא אומרת כמה מורה התגעגעה לקייט אחרי שהיא הלכה ואולי היא כאילו מנסה להדגיש כמה מורה השתנתה אבל בכל מקרה...
ועוד דבר, התחלתי לשנוא את פין בספר הזה (אל תשאלו אותי למה), בספר הקודם הוא היה כאילו אביר חלומותיי אבל פה... אה (זה "אה" מזלזל כזה- אתם יודעים). בהתחלה חיכיתי בקוצר רוח- מתי פין יגיע? הוא ישלים איתה? הוא יסלח לה? וזה היה חלק מאוד צפוי ואני מקווה שגם אתם צפיתם אותו כי... **ספוילר פצפון אבל ספוילר** הוא סולח לה, בדיוק כמו שחשבתי **סוף ספוילר פצפון**. וזה היה אחד החלקים הצפויים היחידים שהיו בספר ואני מצדיעה לך ג'סיקה ספוטסווד (אני אשכרה באמת מצדיעה עכשיו) על כך.
זה היה אחד החלקים הכי מעולים ומצוינים בספר- הוא באמת (אבל באמת באמת) לא צפוי- במיוחד הסוף (נכון שאני עושה לכם עכשיו חשק לקרוא אותו? ידעתי!)
אז אני אסגור את הביקורת בנימה זו- "פעם דרכתי על נמלה בצחוק והיא לקחה את זה רציני ומתה" (נכון שציפיתם למשפט חכם כזה שסוגר מעגל? ידעתי!... אה לא? לא משנה) טוב עכשיו באמת- אני באמת ממליצה על הספר כדאי לקרוא!

» ביקורות נוספות של אלמונית לימונית
» ביקורות נוספות על גורל משמיים - יומני המכשפות לבית קייהיל #2