ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 בפברואר, 2014
ע"י אלמונית לימונית
ע"י אלמונית לימונית
לאחרונה אני התחלתי סגנון ספרים חדש: מ-פנטזיה יחד עם אהבה לסיפורים שלא קשורים למדע בדיוני וכאלה אלא על החיים האמתיים, וככה הגעתי לספר הזה.
כמו הרבה ספרים אחרים שקראתי, מצאתי אותו כאן באתר סימניה והבנתי שאני פשוט חייבת את הספר הזה דחוף שבדחופים!
אז במשך כמה ימים חפרתי לאמא שלי שאני רוצה ללכת לסטימצקי לקנות את הספר ובסופו של דבר היא נכנעה.
את הספר התחלתי לקרוא ישר איך שקיבלתי אותו והתאהבתי בו ממבט ראשון (כן כן, אהבת אמת) קראתי אותו ביומיים ואני עדיין מצטערת על זה... למה? כי רציתי שהוא לא יגמר אף פעם, אבל כמו כל ספר הוא נגמר ומסתבר שמהר מדי...
הספר הוא מנקודת המבט של הייזל- הדמות הראשית שנורא נורא אהבתי, כי היא הבינה את המשמעות של המוות והיא ראתה הכל כמו שהוא בלי אשליות מסביב וזה, אגב, דבר שמעטים מאוד מצליחים לראות.
אבל הדמות שהכי אהבתי הייתה- אוגאסטוס, עוד דמות ראשית, שכן אני יודעת יש לה שם קצת מוזר... אבל בנינו- אז מה? אוגאסטוס הוא כל כך שנון וחכם ו... שונה, הוא שונה יותר מכל הבנים מכל הספרים שקראתי. הוא פשוט דמות בן מושלמת- כל מה שדמות גברית בספרים כאלה צריכה להיות, בואו רק נגיד שאני חושבת שהסופר קלע בול באופי של הדמות הזאת.
אני לא אשקר לכם, בהתחלה, כשהם היו בקבוצת התמיכה הייתי בטוחה שאוגאסטוס הוא איש עם כרס בסביבות גיל ה- 40 אבל, מסתבר שטעיתי ובגדול.
הספר הזה הצליח לגרור אותי לכמעט כל הרגשות שקיימים נראה לי, מלצחוק כמו מטומטמת לבד בחדר שלי ועד בכי מהסוף של הספר (כן, אני בכיתי, תרתי משמע).
אני חושבת שמתוך כל הספרים שנתתי להם ציון מעולה לספר הזה הכי מגיע. לכל שאר הספרים שקיבלו את הציון מעולה אצלי היו, מן הסתם, ממש טובים מבחינתי אבל הספר הזה... הספר הזה אשכרה שינה אותי, הוא נתן לי נקודת מבט אחרת על העולם ובין היתר גרם לי לרצות את סוג הספרים האלה יותר ויותר והגעתי למצב שבו אני ממש מעריצה את הסופר שכתב אותו- ג'ון גרין.
אני חושבת שהספר הזה מעולה לכל דבר וממולץ גם למי שלא הכי אוהב את הסגנון כי, תאמינו לי, הוא פשוט מושלם. פשוטו כמשמעו.
ברור לי שאני הולכת לקרוא אותו עוד הרבה פעמים וזה דבר שקורה אך ורק שספר מוצא חן בעיני מאוד.
עכשיו אני הולכת לצטט לכם את המשפט שפשוט שבר אותי (לאלה שלא הבינו: המשפט שגרם לי לבכות) חשוב לציין שהוא קורה ** ספויילר ענק מי שלא קרא עדיין את הספר שידלג** בהלוויה של אוגאסטוס:" זה אוקיי, גאס. אוקיי. באמת. הכל אוקיי, אתה שומע אותי?" לא הייתה לי- ועדיין אין לי- שום ודאות שהוא יכול לשמוע אותי. רכנתי אליו ונישקתי את הלחי שלו "אוקיי" אמרתי. "אוקיי" **סוף ספויילר** מצטערת פשוט הייתי חייבת לפרוק את העוצמה של המשפט הזה איפשהו.
בכל מקרה, אחד הספרים הכי מומלצים שקיימים.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
