ביקורת ספרותית על שומרת אחותי מאת ג'ודי פיקו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 באפריל, 2014
ע"י אלמונית לימונית


היי מי שקורא את זה.... אני מנחשת שאלה בטח מעטים בגלל שיש כל כך הרבה ביקורות לספר הזה שהביקורת האחרונה ברשימה בטח לא ממש מעניינת אף אחד, מעדיפים אחרות על פניה למרות ששתיהן בעצם שייכות לאותו נושא- ביקורת לספר "שומרת אחותי".
אז, אני יודעת שזה מוזר לומר את זה אבל אני חושבת שאנה, גיבורת הסיפור, מרגישה קצת כמו הביקורת שלי; נוצרה בשביל לחזק משהו אחר, שהיא לא היא- לחזק את הרעיון הכללי של 'הו, כמה טוב הספר הזה' (מה שנכון) ובמקרה של אנה זה דווקא לחזק את אחותה (או להציל את חייה, תלוי איך מסתכלים על זה) שחולה בלוקמיה (סוג של סרטן, למי שלא הבין למרות שנראה לי שרובכם כבר יודעים מה זה אם בכלל התעניינתם בספר).
אנה בעצם נולדה למטרה מסוימת; לתרום לאחותה איברים וכל מיני חלקי גוף (ביניהם דם ועוד...) ובכך להציל את אחותה ממוות.
מגיע יום ובו קייט שזו אחותה הגדולה של אנה (זאת שחולה בלוקמיה) זקוקה לאחת מכליותיה של אנה בשביל להינצל והפעם... איך נומר? לאנה קצת נמאס.
'אז מה אנה עושה אלמונית? מה היא עושה?' אתם שואלים? טוב, היא מחליטה לתבוע את הוריה (כן כן, עם עורך דין והכל) על זכויות רפואיות בנוגע לגופה וככה בעצם מתחיל החלק המעניין (שזה בהתחלה, אז זה מצוין).
דעותיי על החלק הזה קצת חלוקות כי מצד אחד, הייתי עושה הכל בשביל להציל את אחותי, גם אם זה אומר לוותר על כמה איברים בגופי אבל, מצד שני ההורים של אנה וקייט, ששמם הוא שרה ובריאן (אני מניחה שאתם יודעים מיהו האבא ומיהי האימא) מתנהגים בצורה לא הוגנת לחלוטין כלפי אנה, כאילו, זה לא שהם אי פעם שאלו אותה אם היא רוצה לוותר על מוח העצמות שלה בשביל קייט, למרות שזה לא יהרוג אותה, למעשה, ההורים של אנה נכנסו להריון בדרך ביולוגית שתיצור ילדה (אנה, במקרה שלנו) שתתאים באופן מושלם להיות תורמת לקייט למרות שאפילו לא שאלו אותה על כך.
אוקי, אז עד כאן חפרתי על אנה ועכשיו אני אחפור על ג'סי, אחיהן הגדול של אנה וקייט. ג'סי, שנולד מסיבות נורמליות לחלוטין והינו ילד נורמלי לחלוטין לא מקבל מספיק תשומת לב מהוריו לכן, בשביל לקבל לפחות שמישהו יתייחס אליו הוא מתחיל להשתמש בסמים ולעשן ולשתות ומה לא.
לשרה ובריאן יש 3 ילדים: ג'סי, קייט ואנה, אני סידרתי אותם לפי גודלם עכשיו אני אסדר אותם לפי היחס והדאגה של הוריהם אליהם: קייט, אנה וג'סי.
אבל, למרות אני מוציאה פה את בריאן ושרה אמא ואבא נוראיים האמת שזה לא ממש נכון, שרה היא בסך הכל אישה שרגילה שרצתה להציל את הילדה שלה וכנראה שמתישהו בדרך זה קצת התפקשש ויצא שהיא נותנת לקייט יותר יחס מאשר לאנה ובייחוד לג'סי.
אבל בנישואים יש שני צדדים; את האבא ואת האמא, אז בואו נדבר על בריאן. האמת, שאני מחבבת את בריאן (ולא, אני לא איזו מוזרה בת 40+ שחולמת עליי ועל בריאן בהקיץ) הוא פשוט אבא טוב, וכן, גם הוא לא נתן מספיק יחס לאנה וג'סי אבל בספר עצמו הוא נותן משהו, לשניהם, וזה יפה, כי זה לא משהו ששרה הצליחה כל כך לעשות.
אבל חוץ מכל משפחת פיצג'ארד (אם ככה כותבים את זה), המשפחה של כל אלה שחפרתי עליהם עד כה, יש עוד שתי דמויות חשובות ומרכזיות בסיפור: קמבל, העורך דין של אנה, וג'וליה, האפוטרופוסית המשפטית של אנה (בודקת מה מצב העניינים בין המשפחה לפני ובזמן המשפט ולאחר מכן נותנת דו"ח על מה שהיא חושבת שצריך לעשות)ומה מסתבר? שלקמבל וג'וליה יש עבר ביחד.
כשהם היו בני 17 פרחה ביניהם אהבת נעורים חזקה שלא נשכחה מהם עד שאנה קישרה ובניהם ומעבר לכך.
הספר מחולק ל-6 נקודות מבט: של אנה, של קמבל, של ג'וליה, של שרה, של בריאן ושל ג'סי, רוב הנקודת מבט של שרה נמצאת כביכול בעבר, כשהם גילו שקייט חולה, כשאנה נולדה וכו'. כל שאר נקודות המבט נמצאות בהווה.

אני רוצה לסיים בכך שאומר שזהו אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי ובהחלט מגיע לו 5 כוכבים כמעט יותר מכל ספר אחד שנתתי לו 5 כוכבים.

אגב, למי שראה את הסרט וקרא את הספר - נכון שקמבל אמור להיות הרבה יותר צעיר מאיך שהוא נראה בסרט? לא יכולתי לגמור את הסרט בגלל זה...
אז..... מה יש עוד לומר? יאללה ביי:)
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שונרא החתול (לפני 11 שנים ו-4 חודשים)
הי אלמונית לימונית,
קודם כל עלי לומר לך שלא קראתי את הספר. ראיתי את הסרט די מזמן.
כתבת נורא יפה, בתמימות מקסימה, בכנות, מהלב. הצלחת לשכנע אותי שמאוד אהבת את הספר.
נהניתי לקרוא את הביקורת שלך. למעשה הרגשתי כאילו אני יושבת בקהל ואת מדברת אלי.
ועוד משהו קטן: אני בת ארבעים פלוס ולא הבנתי למה אני צריכה להיות מוזרה שחולמת על בריאן בהקיץ.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ