ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 בפברואר, 2014
ע"י Grace
ע"י Grace
הסרטן תמיד הקפיד להיות נוכח בצורה כזו או אחרת בחיים שלי. המפגש הראשון שלי איתו היה בשלהי שנות בית הספר היסודי, כשהחברה הכי טובה שלי חלתה בלוקמיה ונפטרה ביום שבו עליתי לחטיבת הביניים. המפגש השני היה כשנתיים לאחר מכן, כשסבתי חלתה בסרטן הלבלב ונפטרה בתוך כמה שבועות. כעת בת דודתי בת התשע בלבד נלחמת בגבורה מזה שנה בלוקמיה.
מעולם לא עצרתי לחשוב על שגרת חייהם של חולי הסרטן, על אף שאני מכירה את המחלה מקרוב. לעתים אני נתקלת במילה "פרופורציה" אבל מעולם לא הבנתי אותה לעומקה, גם לא לאחר מקרי מוות של שני אנשים קרובים. אני חושבת שהמשמעות החלה לחלחל בתוכי כשקראתי את המילה האחרונה בספר "אשמת הכוכבים" והיא הייתה מטושטשת ממסך הדמעות שכיסה את עיניי.
"אשמת הכוכבים" מאת ג'ון גרין הוא לא ספר סרטן, לפחות לא מהסוג שחשבתי שהוא יהיה. הוא ספר על תופעות לוואי. השלכות. הוא ספר על אהבה טהורה שמנסה להחזיק מעמד בתוך כל אלו. אבל "העולם הוא לא מפעל להגשמת משאלות" ולחיים יש תכניות אחרות עבורנו.
אנחנו מעבירים את הימים כאילו הם אינסופיים, בעוד שכל נשימה עלולה להיות האחרונה שלנו. סיפורם של הייזל ואוגאסטוס עזר לי להבין את כל זה, וכשבת דודתי הקטנה תחלים מהמחלה הארורה, אקדיש לה את הספר הזה. אאחל לה שתזכה לאהבה כה מיוחדת ומעוררת קנאה כמו של הייזל וגאס, רק עם סוף טוב יותר, אופטימי ובעל עתיד. היא ראויה לכך. כולנו ראויים לכך. גם הייזל גרייס, ובדמיון שלי היא כבר החלימה.
ספר שמכאיב במקומות הנכונים. מומלץ.
12 קוראים אהבו את הביקורת
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
