פולין ריאז

פולין ריאז

סופר


» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (38):
הרשימה החמה, גיבורות נשיות מעניינות וחזקות, ספרים מומלצים - פרוזה תרגום, תכנים מורכבים, עוד אגיע לזה, עוד אקרא, בלי נדר, הספרים שקראתי אך לא ברשותי, מה הלאה?, ספרים שקראתי, שמות וכריכות גרועים, הייתי רוצה... מתישהו..., נקרא, רשימת הקריאה שלי, ספרים ברשותי, שעוד לא קראתי, חומדת., ספרים שקראתי, לקרוא, ספרים שאני רוצה לקנות, ספרים שצריך לקרוא, עוד ...
1.
גיבורת הספר, המצויינת רק על - ידי האות ה - 15 באלפבית הלטיני, האות O, מוסעת יום אחד על - ידי מאהבה רנה לטירת רואסי. שם מטילים עליה משטר קפדני והיא עוברת סידרה של טקסים קשים ומשפילים, שנועדו לקבע את שיעבודה המיני המוחלט למאהבה ולידידיו. אבל גם כשתצא מהטירה ותשוב, לכאורה, אל החיים הרגילים, תמשיך O לקיים בהסכמה מלאה את עול השיעבוד המשפיל שקיבלה על עצמה, ולעמוד בעוד ועוד מיבחנים לכוחה להתמסר. האם זו "סתם" פורנוגרפיה סאדיסטית? חשיפה מוקצנת של יחסי הכוחות השוררים במציאות בין המינים, שמשתמעת ממנה זעקת מחאה מחרידה? אלגוריה דתית על החירות הקיצונית המושגת דווקא באמצעות הצייתנות המוחלטת? שאלות אלה יושארו לפרשנות הקורא/ת. כך העידה המחברת: "מי אני, בעצם, אומרת פולין ריאז', אם לא אותו חלק דמום זה זמן רב של מישהי, החלק הלילי והסמוי, שמעולם לא הסגיר עצמו במעשה, במחווה, אף לא במלה, אך מתחבר דרך מרתפי הדמיון אל חלומות שימיהם כימות עולם? מניין באו לי חלומות - בהקיץ אלה, החוזרים ונשנים, איטיים כל - כך, שהאהבה הטהורה והצנועה ביותר התירה בהם את ההפקרות הנוראה ביותר; שתמונות ילדותיות של שרשראות ושוטים הוסיפו בהם על הכפיה את סמלי הכפיה - על כך איני יודעת דבר. ידוע לי רק שהם היטיבו עמי, גוננו עלי בדרך מסתורית... נדמה היה כאילו חלומות מוזרים אלה מסייעים לי, כאילו שולם איזה כופר באמצעות הזיותיו והנאותיו של הבלתי - אפשרי... בגיל צעיר מאוד למדתי שאין צורך למלא את שעות הלילה הריקות בריהוט בתי מגורים אידיאליים, אלא אפשר ללא חשש לשפץ בהן טירות חשאיות, בתנאי שמושיבים בהן בחורות מאוהבות, פרוצות מאהבה ועטורות נצחון בכבליהן. ולכן לא הפתיעו אותי כלל טירותיו של סאד, שנתגלו לי הרבה אחרי שהוקמו בשתיקה טירותי שלי, לא הן ולא 'ידידי הפשע' שלו: לי כבר היתה אגודת סתרים משלי, זוטרה ובלתי מזיקה בדרכה. ואולם הוא הבהיר לי שכולנו סוהרים וכולנו אסירים, מבחינה זו שתמיד יש בנו דבר - מה שאותו אנו כובלים, שאותו אנו כולאים, שאותו אנו משתיקים". הספר עורר עניין עצום, לא כולו שערורייתי, עם צאתו בצרפת ב - 1954. הספקולציות על הזהות המיגדרית והאישית שמאחורי השם החתום עליו נפתרו לפני מספר שנים, כשהתברר שהמחברת היא דומיניק אורי, עורכת בהוצאת 'גלימאר', שנפתרה אשתקד בגיל מופלג. מהדורה זו כוללת כנספח את ההקדמה שכתב למהדורה המקורית העורך, המבקר והסופר ז'אן פולאן (שהיום ידוע שהיה מאהבה של אורי ונמענו הממשי של הטקסט), וכן מחווה של יהושע ישועה ואחרית - דבר מאת עמליה זיו....


הספר "סיפורה של O" נח על המדף שלי כמה שבועות טובים לפני שאזרתי את האומץ כדי לגשת אליו. סיפורה של O יטלטל אפילו את הנועזים ביותר שבינינו, יעור... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
מזעזע.כל כך הרבה זמן חיכיתי לקרוא את הספר הזה ולהבין על מה המהומה.סיפור פשוט מזעזע.לא היה לי נוח אפילו לקרוא.לא ברור לי איך מגיע רעיון לכתי... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב
ספר מעולה ומהנה. לא מתאים לאנשים שאין להם Open minded ויש כאלה למכביר בישראל. טרילוגיית 50 גוונים מחוויה ליד הספר הזה. מומלץ.... המשך לקרוא
ספר שלא סחף אותי, אבל שווה קריאה כי הוא יחיד במינו. לא שוכחים ספר כזה אחרי שקוראים אותו.... המשך לקרוא
אחד הטובים שקראתי. צמרר לי את כל הגוף... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ