"וַיַּעַל מִשָּׁם (אלישע), בֵּית-אֵל; וְהוּא עֹלֶה בַדֶּרֶךְ, וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר, וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ, עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ. וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיִּרְאֵם, וַיְקַלְלֵם בְּשֵׁם יְהוָה; וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים, מִן הַיַּעַר, וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם, אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם, אֶל-הַר הַכַּרְמֶל; וּמִשָּׁם, שָׁב שֹׁמְרוֹן. "– ספר מלכים ב, ב', 23 -24
מי שקרא את הספר חייב להסכים שבחירתו של מאיר שלו בשם הספר "שתיים דובים", היא לא פחות ממבריקה. הספר מתכתב עם הפרשה האכזרית ומעלת החלחלה שעוסקת באחד מנביאינו שבשל הפגיעה באגו השברירי שלו טבח בארבעים ושניים ילדים.
זאב תבורי, הפטריארך של המשפחה מאחד הישובים בדרום הכרמל הוא סוג של אלישע הנביא. גם הוא ספג פגיעה באגו השברירי, רק שלא כמו במקרה של אלישע, שלא לכלך את ידיו, זאב תבורי הפך לחיית טרף בעצמו.
המספרת, רותה תבורי, נכדתו של זאב, היא מורה לתנ"ך המתגוררת עדיין באותו ישוב עם איתן, בעלה. רותה מספרת את סיפורה וסיפור משפחתה בשלושה קולות: בשפתה המיוחדת והנמרצת לחוקרת תולדות הישוב מהאוניברסיטה, דרך סיפורי המשפחה שנכתבים למגירה ובעזרת שלושת סיפורי הילדים שנכתבו עבור בנה. כל קול הוא קול מיוחד ומייצג את הפנים השונות של רותה: האישה הנמרצת והחריפה, המורה האינטליגנטית ובקיעה בשפה ובספרות ואם.
אמנם רותה היא המספרת, אבל עיקר הסיפור הוא על הגברים במשפחה, על האלימות העצורה בפנים וזו המתפרצת החוצה, על חברות בין גברים שעל אף מעט מאוד נקודות השקה מצליחה לחולל פלאים, על הטבע הרע של האדם ועל היצר הרע מיסודו.
שלושה גברים נמצאים בלבה של המשפחה: זאב הסב, דוביק הנכד ואיתן, בעלה של רותה, כאשר בין הסב האלים והבלתי נסבל לבין איתן, הידידותי והנוח לבריות, נרקמת ידידות מופלאה. מה מהות החברות הזו? כנראה ששניהם היו חייבים לחפור פנימה, האחד על מנת לגלות את הלב הקבור עמוק-עמוק תחת שכבות של פלדה וחלודה והשני, את האלימות הגועשת שרק מחכה לשעתה.
דוביק הוא המביט מהצד. קצת טמבל, קצת תמים ומעריץ את שני הגברים האחרים ומשמש כתפאורה הן לרותה והן לאיתן וזאב.
והיה גם גבר רביעי, נטע. הבן של רותה ואיתן שהוכש על ידי נחש ומת בגיל שש. מותו של הילד מאפשרת לקורא לראות את השינויים באישיותו של אביו, אישיות שמניעה חלק נכבד מהעלילה.
אמנם "שתיים דובים" הוא לא ספר מתח, אך הגופות מופיעות בו כפטריות אחרי הגשם, כמות שלא הייתה מביישת את הרלן קובן ודומיו. אמנם יודעים מי הרוצח בכל אחד מהמקרים, אך המתח קיים, אם כי עיקר המתח הוא לבדוק האם באמת אדם מסוגל למעשים אכזריים כל כך? האם שתיים דובים הם שניים גברים הלכה למעשה.
כתבתי כבר בעבר שיחסי למאיר שלו אמביוולנטי. אהבתי שלושה ספרים שלו שקראתי ושלושה אחרים אהבתי הרבה פחות. הספר הזה הטה את כפות המאזניים לטובתו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
