סיימתי אתמול את קריאת הספר ומאז הוא טורד את מנוחתי ולא מאפשר לי לחשוב על שום דבר אחר. כשלקחתי אותו מחברה חובבת ספרי המתח הייתי בטוחה שהוא כזה, אך מתברר שזה מותחן פסיכולוגי וכאלה לא ממש קראתי עד כה. אין כאן ג'ק ריצ'ר עם RPG שקופץ ממטוס ומחסל את הרעים, אין כאן את הארי הולה השיכור שנכנס לראשו של רוצח סדרתי פסיכוטי ואפילו לא בלש כריזמנטי ושרמנטי כמו פנדורין, אלא רק זוג הורים מרוסקים מטרגדיה איומה בה איבדו את האחת מבנותיהם.
ברגע אחד התהפכו חייהם של שרה האנגליה ואנגוס (גאס) הסקוטי, זוג מופתי ממעמד ביניים שעוסק במקצועות חופשיים, גר בדירה אופנתית באזור הנכון של לונדון ומגדל שתי תאומות זהות לחלוטין בנות שש וכלב. באותו הרגע, ברגע האסון, כאשר תאומה אחת נופלת אל מותה בבית הסבים במהלך חופשה ההורים לא נוכחים ולאחר אותו הרגע החיים של המשפחה הופכים לבלתי נסבלים ממש.
המשפחה לא מצליחה להתאושש, האם והאב מתאבלים כל אחד בדרכו ונוטרים טינה האחד לשנייה על אף שלמען הילדה השורדת שלהם הם מנסים להציג חזית של נורמליות מעושה. כדי לברוח מהכל ולפתוח דף חדש הם מחליטים לעבור לסקוטלנד, לאי פרטי שסבתו של גאס הורישה לו ולשפץ את ביתו של שומר המגדלור שם.
עם כל הכאב של ההורים, אותו המח מצליח לתפוס, את הכאב של התאומה ששרדה יכול להבין כנראה רק תאום אחר. הילדה איבדה חלק ממנה, חלק מזהותה ומנפשה ועם זה המשפחה מתקשה להתמודד עוד יותר מהאובדן של התאומה הראשונה.
במהלך השהות באי מצליחים ההורים לתלוש את כל המסכות האחד של השנייה ולחשוף את האמת שלא בטוח שיוכלו להתגבר עליה.
הספר הזה מותח, קשה וטורד מנוחה ורק התיאורים המדהימים של האיים ההיברדיים מצליחים להפיג מעט את המועקה.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
