ביקורת ספרותית על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם מאת יונס יונסון
ספר טוב

---

"הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם" – אפילו בכותרת יש משהו יוצא דופן שגורם לך להגניב חיוך קטן.
הספר מגולל את סיפורו המופלא של אלן קרסון, שלקח חלק במאורעות היסטוריים גרנדיוזיים כמו המצאת פצצת האטום והמלחמה הקרה בין רוסיה לארה"ב, וממשיך במסע המטורף שהוא מתחיל ביום הולדתו המאה, לא פחות ולא יותר.
העלילה נפרשת בצורת שתי וערב ונעה בין עברו של אלן הקשיש, שבצעירותו נהג לבנות פצצות דינמיט ולגרום לפרות של שכנו להפיל את ולדן, לבין המציאות שאליה התגלגל בעקבות החלטתו לברוח מבית האבות (ומהאחות אליס) ולגנוב מזוודה שמכילה חמישים מליון קרונות.
אריגת סיפורו האישי של אלן באירועי ההסטוריה העולמית היתה נהדרת וגרמה לי לא פעם לבדוק את העובדות ההסטוריות בעצמי, לחייך בשעשוע כיצד יכול להיות ש"הזקן" הביא להתרחשותן בפשטות כה רבה.
דמותו הסימפטית של אלן קרלסון, שכמעט בלתי אפשרי להרגיז או להפחיד, שמתגאה ביכולתו להכין יי"ש מחלב עיזים ומתייחס לפוליטיקה, מעמד וכסף באדישות תהומית – מיוחדת מאוד.
הספר כתוב היטב ושופע באנקדוטות ושורות מחץ שגורמות לך לצחוק בכל פעם מחדש.
עם זאת, פעמים רבות היתה תחושה של נסיון מוגזם של הסופר להסביר את מהלך העניינים, כיצד הלא אפשרי הוא אכן אפשרי, וזה בא על חשבון הזרימה של העלילה – אל דאגה, יונס, אנחנו מבינים שזה רק סיפור ולא פרוייקט תיעודי מדויק.
בשורה התחתונה, לא נסחפתי כליל אבל בהחלט נהניתי לקרוא את סיפורו המרשים של אלן. ולמי שחשב שה"טרנד" תם בסיומה של טרילוגיית "נערה עם קעקוע דרקון" – הבשורה הגיעה, השוודים כותבים פנטסטי!

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם