#
ובכן, חליתי. שום דבר שמחייב בידוד, סתם מחלת סתיו מדכדכת. טישואים לחים, שיעול ועיטוש ורחמים עצמיים. חשבתי שאם כבר מחלה של פעם, צריך לקרוא בה ספר של פעם. משהו עב-כרס וכבד, שאפשר יהיה לשקוע בתוכו גם בלי להפעיל את מעט התאים האפורים ששרדו. (סלחו לי על הקיטורים. גם אני הייתי מתעצבנת...)

אני מחבבת מאד מסעות בזמן ומציאות חלופית. אפילו אם צריך להניח בצד את הרציונליות ולהתמכר לסיפור שלא יכול להיות.

אני כרגע נמצא בלב ליבה של סערת רגשות טורדנית שמתחוללת עמוק עמוק בלבי. סערת הרגשות הזו היא בעצם מן מטאפורה עדינה יחסית למה שקרה לי בעקבות הקריאה.
מצד אחד, יש בספר הזה כל מה שיכול להפוך סתם ספר רגיל לספר מושלם. יש בו כתיבה איכותית שמחזיקה מעמד די טוב במשך 876 עמודים, יש בו עלילה טובה שלמרות שהיא די חוזרת על עצמה נהניתי ממנה כל פעם מחדש, וכמובן הדבר הכי חשוב הוא הדמויות המדהימות והמקסימות. ולא רק הד

את נוכרייה הרמתי בפעם הראשונה בחנות ספרים לפני כשנה וחצי. אהבתי את הפירוט ב"מאחורה" של הספר וקניתי אותו. לאחר שהגעתי הביתה, פתחתי את הספר והתחלתי לקרוא. לצערי נקעתי אי שם בעמוד 120 והרומן פשוט לא זרם לי. מאז הסתובבתי בתחושה שמדובר בעוד רומן מיותר.
למרבה ההפתעה, לפני כשבוע נמשכה ידי אל הספר בשנית, לאחר שקראתי עליו מספר המלצות והחלטתי לתת לספר צ'אנס אחד נוסף היות ואני מאמינה אדוקה שספר טוב הוא גם

הספר השלישי בסדרה שתורגם לעברית. אין ספק ש<mark>דיאנה גבלדון</mark> עושה זאת שוב..ספר של 687 עמודים שפשוט רצו לי (וזה עוד ישירות אחרי שסיימתי את שפירית בענבר בן ה- 941 עמודים). הספור כמו קודמיו שופע בתיאורים מפורטים עד כי ניתן כמעט להריח ולטעום את התקופה והמקומות המתוארים. סיפור מלא אהבה, תשוקה, כמיהה וגם הרפתקאות.
כן אציין שלדעתי ההתחלה נמרחת מידי ומרגיש כאילו הספר נמתח באופן מיותר עד לחזרה של הגיבורה בזמן,

#
לפני יותר מעשור קראתי – ואהבתי – את "נוכרייה" של הסופרת. היא פיתחה סיפור מדהים על מסע בזמן של אישה בת המאה העשרים, שהגיעה לא בכוונה לסקוטלנד של המאה ה-18, והרפתקאותיה, הסתבכויותיה, סיפור האהבה שלה, מהווה את הסיפור המרתק. מאוחר יותר למדתי שלספר הראשון הזה, הצטרפו עוד 9 ספרים. נדמה לי שנסיתי לקרוא – ואולי קראתי – את השני שלא השאיר עלי שום רושם והמשכתי בחיי. <mark>גבלדון</mark>, מצידה, מייצרת המון ספרים נוספים

גואלד דיאנה !!!
יתכן שזה הספר הארוך ביותר שקראתי מעודי.
פרט לכך, ספר נחמד, קריא ביותר, מספר את קורותיהם של ג'יימי וקלייר פרייזר, הפעם חייהם בגלות בצרפת, ששם הספר "שפירית בענבר" מסמלת את חייהם המשעממים של מעמד האצולה בצרפת.
מסתיים במרד של היעקובינים בקאלודן.
לא ברור לי בדיוק איך לסווג את הסדרה: הרפתקאות, רומנטיקה, היסטוריה או סתם חלום ( מאות שנים עוברות בחטף ) של <mark>דיאנה גבלדון</mark>.
לסיכום הספר בהחל

כל פעם שאני חושבת ש<mark>דיאנה גבלדון</mark> הגיעה לשיאה ולא תוכל להתעלות מעל עצמה, אני ממשיכה לספר הבא בסדרה ומבינה את גודל טעותי.
כבר ממהתחלה נמשכתי אל העלילה המקורית שמשלבת סיפור אהבה על זמני, תרתי משמע, יחד עם תהפוכות הסטוריות, סיפור על תרבויות שנכחדו, גאווה אבודה של עם, ודמויות חזקות ושנונות.
גבלדון משלבת את העל-טבעי בדיוק במידה הנכונה - לעתים הקריאה מצמררת בעקבות כך.
הפעם קלייר וג'יימי מגיעים למושבו

סיפור אהבה נפלא של קלייר רנדל הבריטית עם ג'יימי האביר הסקוטי יפה התואר!!
עלילה יוצאת דופן שמשלבת היסטוריה, אהבה, רומנטיקה, ארוטיקה,
מלחמה ורגשות עזים לדמויות הראשיות.
כששמעתי לראשונה על 'נוכרייה' ועל סדרת ספרי ההמשך...
הבנתי שקיימת סדרת דרמה בשם "זרה"המבוססת על ספריה של <mark>דיאנה גבלדון</mark>. (בנטפליקס)

התחלתי לצפות ורותקתי‼
העונה הראשונה (16 פרקים)
העונה השנייה (13 פרקים)
העונה השלישית (13 פרקי

<mark>דיאנה גבלדון</mark> מצליחה שוב לכתוב עלילה מרתקת לאורך 735 עמודים (וזה רק החלק הראשון של החלק הרביעי, או החמישי של הסדרה הזאת) והפעם ג'יימי וקלייר נשארים בארצות הברית (עוד לפני שהיא נהייתה כזאת) ואיתם בריאנה ורוג'ר.
כמובן שישנה מלחמה באופק, ויש כוחות טבע שמאיימים לפגוע בחווה הצעירה, ויש אינדיאנים ומחלות, וגם קצת פוליטקה וסיכסוכים בינאישיים ועם הממשל הבריטי.
אמנם גם כאן קלייר מפליאה ביכולות הריפוי שלה.