1. לכתוב סיפור

זה התחיל ביום אפרורי אך חמים אחד. למורה שלנו לשפה רונה נכנס איזה ג'וק למוח והיא החליטה שאנו צריכים לכתוב סיפור בן עמוד או שניים. על מה אפשר לכתוב סיפור בן עמוד או שניים?! התיישבתי לשולחן העבודה. אם לא אכתוב סיפור למחר יהיה לי חיסור שלישי ואני אקבל מכתב להורים. אני יודעת שנתנו לנו להתחיל לכתוב את הסיפור לפני שבועיים אבל... טלוויזיה ומחשב זה הרבה יותר כיף. חוץ מזה כמעט שברתי את השיא במשחק הוידיאו הזה בפיצוצייה, נו זה עם הילד שבורח ממפלצת... רגע! אני אכתוב סיפור על ילד שבורח ממפלצת! זה פשוט... "וינקס קסום כנפיים עפות לשמיים!" מירב שרה בצרחה מהחדר ליד "מירב!!!!!" צעקתי לאחותי הקטנה "תהיי בשקט אני עובדת!!!!!" "אבל אביטל אני רוצה לשיר את השיר של וינקס!!" "למה זה כל כך חשוב לך?" אני שואלת אותה "כי אי אפשר לראות טלוויזיה בלי לשיר את שיר הפתיחה של הסדרה שרואים!!!!" היא אומרת "אז אל תראי טלוויזיה, תשחקי במחשב!!!!" אני מציעה לה פתרון "אוקי!!!" היא עונה לי מעודדת. אוקי על מה רציתי לכתוב? אוף! שכחתי! א-ו-ף ! אני צריכה להתחיל הכל מהתחלה. טוב, איזה סיפור יהיה הסיפור המושלם? אני יודעת!!! אני אכתוב סיפור על חייזרים שפלשו לכדור הארץ! או, או יש לי רעיון טוב החייזרים יהיו... "אביטאאאאאאאאאאאל! איך נכנסים למיקמק??????" מירב צועקת לי. "אני עושה שיעורי בית! אל תפריעי לי!!!" אני עונה לה בקוצר רוח "אבל אביטל, אמרת לי לשחק במחשב!!" היא מוחה "אמרתי לך לשחק במחשב ולא להפריע לי! תשאלי את אבא!" אני עונה לה מעוצבנת. א-ו-ף ! לא חשוב כבר כתבו את הסיפור הזה. אז איזה סיפור יהיה הסיפור הכי טוב בכיתה? אני יודעת!!! אני אעשה סיפור על... "קדימה מלאכי, תשיג לי כמה שיותר לבבות!"מירב צעקה לשחקן שלה במחשב "מירב!!! אל תפריעי לי!!!" צעקתי לה "אבל אני משחקת במחשב!!!" היא ענתה "אז אל תשחקי במחשב!!! תשירי או משהו!!" צעקתי לה. היא כבר מרתיחה אותי לגמרי. א-ו-ף ! זה סיפור מציאותי מדי בסדר, איזה סיפור יהיה מספיק טוב? אני יודעת!!! אני אכתוב... "לה, לה, לה, להלה, לה, לה, לה, לה, לה, להלה, לה, לה, לה" מירב זמזמה "מירב!!! אל תפריעי לי!!!" אני צועקת למירב. "אבל אני שרה!!" היא מחתה "זה לא שיר זה 'לה, לה, לה'!!" אני צועקת לה. היא באמת מתחילה לעלות לי על העצבים. איזה סיפור יהיה נחמד מספיק? אולי אני אעשה... "כי כאן שרים בכל הכוח! ולכולם יש כישרון! אני לא זוכרת את המילים!!! לכן אני שרה את זה!!!" צעקה מירב עם שמונים ותשע אלף זיופים בכל מילה "מירב!!!!! תהיי
ב-ש-ק-ט!!!" אני צועקת לה "אבל אני שרה!!!" היא עונה לי "את לא שרה- שכחת את המילים!!!" אני אומרת "זה נחשב שאני שרה!!!" היא צועקת "אז אל תשירי!!" אני צועקת לה ומוסיפה "תעשי משהו אחר!!!" סוף כל סוף קצת שקט. א-ו-ף ! אני והזיכרון הגרוע שלי, שוב שכחתי. איזה סיפור יהיה בסדר? אולי אני אכתוב על... "האו, האו,האווווו!!!"מירב נבחה "מירב!!! תהיי כבר בשקט!" אני צועקת לה מרוגזת "אבל איך אני אשמע כמו כלב אם אני לא אתאמן?" היא מוחה "את לא נשמעת כמו כלב, את נשמעת כמו קרצייה!!!" אני צועקת לה. אני חושבת ששמעתי בכי בכיוון חדרה אבל אני יודעת שתוך פחות מחמש דקות זה עובר לה (בשונה ממני שלי זה מקלקל את כל היום ועושה לי מגרנה מטורפת) אז אני לא טורחת לבקש ממנה סליחה, אני רק מתיישבת על הכיסא ומנסה לכתוב סיפור. א-ו-ף ! שכחתי עוד פעם. איזה סיפור יהיה לא נורא? אח... אני פשוט אלך להיעזר באבא. "אבא, אתה יכול להגיד לי מה לכתוב בסיפור?" אני שואלת את אבא בפרצוף מתחנן "בטח שאני יכול!" הוא עונה לי בקולו העבה. אולי בכל זאת אני לא אקבל נכשל "אבל-" הוא מוסיף "אני לא אומר לך כי אם אגיד לך את לעולם לא תלמדי." אוף אבי וחוש הצדק שלו. "אבל אני מציע לך לכתוב סיפור על סיטואציה שאת מכירה ושקרתה לך או לאחד מחברייך בעבר."הוא מוסיף. העצה של אבא לא עוזרת לי בכלל אבל אני מעריכה את רצונו הטוב. אני מתיישבת ליד השולחן וחושבת. רגע אחד! אני יודעת! אני אכתוב סיפור על ילד שנשאב ל-... "אביטאאאאאאאאאאאל!!! מה זה: סו-ב-ט-שירט-א-ו-מי-עיל-א-ו-מטי-ריה-בי- לקו-ט????" שאלה מירב "מירב!!!" אני צועקת לה בטון מזהיר "אבל מה זה: סו-ב-ט-שירט-א-ו-מי-עיל-א-ו-מטי-ריה-בי- לקו-ט???????" "זה לא: סו-ב-ט-שירט-א-ו-מי-עיל-א-ו-מטי-ריה-בי- לקו-ט אלא זה: סווטשירט או מעיל או מטריה וילקוט. עכשיו תהיי בשקט!!!" א-ו-ף ! הסיפור דמיוני מדי. איזה סיפור ייתן לי ציון מספיק? יום השואה מתקרב, אולי אכתוב יומן של ילד מהשו-... "ומה זה: ל-נעי-ול-נל-על-ייים-א-ו-סנל-די-לים???" "מירב!!!" אני צורחת "תהיי ב-ש-ק-ט!!!" "אבל מה זה: ל-נעי-ול-נל-על-ייים-א-ו-סנל-די-לים???!!" היא ממשיכה להציק. "זה לא: ל-נעי-ול-נל-על-ייים-א-ו-סנל-די-לים זה: לנעול נעליים או סנדלים ותעזבי את רשימת המטלות שלי!!!" א-ו-ף ! זה סיפור עצוב מדי.
איזה סיפור קצר ייתן לי ציון עובר בקושי מינימום?
פתאום עולה לי רעיון גאוני. הבנתי פתאום למה אבא התכוון כשהוא אמר לי לכתוב סיפור על סיטואציה מוכרת. אני כותבת את הסיפור במהירות על הדפים, משדכת אותם,שמה אותם בילקוט והולכת לישון מצפה למחר.
השחר עלה ואני מתעוררת, מתלבשת, מסתרקת, אוכלת, מצחצחת שיניים, שמה נעליים ורצה לבית הספר. בבית הספר המורה אוספת את הסיפורים וקוראת אותם. כאשר היא מגיעה לסיפור שלי היא אומרת לי: "וואו איזה סיפור יפה ומקורי כתבת!" ונותנת לי ציון מאה פלוס. אני חוזרת הביתה שמחה ומאושרת. אני מגיעה הביתה ורצה לומר לאבא על הציון הגבוה שקיבלתי. כשאני מספרת לו על הציון הוא שואל אותי: "על מה כתבת את הסיפור בסופו של דבר?" "על מה?" אני עונה לו "כתבתי סיפור על-

ילדה שמנסה לכתוב סיפור לבית הספר ואחותה מפריעה לה!"

נכתב לפני 12 שנים ו-5 חודשים