ביקורת ספרותית על האדריכל מפריז מאת צ'רלס בלפור
ספר בסדר

---

הספר מגולל את סיפורו של לוסיין ברנאר, אדריכל צרפתי שחי בפריז הכבושה של מלחמת העולם השנייה. לוסיין מתקשה למצוא עבודה ונאבק כדי לשרוד כלכלית, עד שמובאת בפניו הצעה שהוא לא יכול לסרב לה: להשתמש בכשרון שלו כאדריכל על מנת לשרטט מקומות מחבוא ליהודים הנרדפים בידי הנאצים. בתמורה הוא יקבל סכומי כסף חלומיים והזמנות עבודה יוקרתיות. לוסיין מסכים לתנאים, למרות הפחדים העצומים שמלווים את ההחלטה הזאת. במשך הזמן, ההחלטה שנולדה פרי תאוות בצע ושנאה כלפי הגרמנים יוצרת בלוסיין שינוי שגורם לו להסתכל אחרת על החיים. כמה מקווי העלילה מתלכדים אל תוך העלילה המרכזית והסיום יפה ושלם. בסיפור מובאת נקודת המבט ה"נכרית", של בני אדם ללא שמץ של חמלה כלפי היהודים המסכנים, והן מנקודת המבט של היהודים. אני מודה שהתחברתי יותר לנקודות המבט של היהודים במרדף מאשר לפרספקטיבה הנכרית, שמנחה את העלילה הראשית. גם דמותו של לוסיין, שהתחבבה עלי רק לקראת הסוף, לא הצליחה להיכנס לי ללב. באופן כללי, הסיפור עצמו לא הצליח לרגש אותי כפי שציפיתי. לא כאב לי, לא הזלתי דמעה, לא התכווץ לי הלב, כפי שבדרך כלל קורה כשאני קוראת ספרים על השואה ומלחמת העולם השנייה. הסיפור כתוב במעין קור רוח שפחות התאים לי, באופן אישי, לנושא הכאוב הזה, שתמיד צובט לי את הלב. אמנם העלילה מעניינת דיה אבל מנעד הרגשות ובעיקר הדמויות עצמן הרגישו לי שטחיים, כאילו רק מגרדים את קצה הקרחון, וחבל.
למי שאוהב ספרים העוסקים בנושא זה ויש פינה חמה לאדריכלות, שווה לקרוא. אבל ישנם ספרים אחרים על תקופה זו שאהבתי יותר, גם מבחינה הסטורית וגם מבחינה רגשית.

» ביקורות נוספות של דנה
» ביקורות נוספות על האדריכל מפריז