ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 2 בנובמבר, 2013
ע"י dead_slug
ע"י dead_slug
אמא שלי חזרה מהספר הזה בוכה כמו שמעולם לא בכתה, ובמשך שעה ארוכה הפריעה לי לקרוא את בן נפטון והעסיקה את עצמה בחפירות בסגנו של "יובל. תקראי את זה. תקראי את זה. אני יודעת שאת רוצה לקרוא את זה. הספר ישתלט עלייך בשנתך אם לא תקראי אותו. קדימה. קדימה. קדימה. יש פה כלב מפרא! כן! תקראי את זה. תקראי. אני לא אבשל במשך חודש. אני עוזבת את הבית. זהו. עכשיו תקראי את זה"
נכנעתי ללחץ והתחלתי לקרוא.
בדף הראשון כתוב "בסופו של דבר לא הרגתי את אחותי. היא עשתה הכל במו ידיה. או לפחות זה מה שאני אומרת לעצמי" וכבר הייתי בטוחה שאני יודעת הכל על הספר ויודעת בדיוק מה יקרה ואיך.
בתקציר כללי, קייט חולה בלוקמיה מסוג איי-פי-אל, זן נדיר של סרטן, והוריה מולדים ילדה עם אותן התאמות גנטיות או משהו כזה לשל קייט, כדי שהילדה, המכונה אנה, תוכל לתרום לה איברים כדי להשאיר אותה בחיים. על זה שם הספר, 'שומרת אחותי', אנה שומרת את אחותה בחיים. אבל בשלב מסויים (אני מתאפקת לא לעשות ספויילרים) אנה מגישה תביעה נגד משפחתה, בטענה שהיא לא רוצה לתרום את הכליה.
אהבתי את ג'ייסי בעיקר, האח הגדול, השיכור תמיד, שההורים כבר התייאשו מלבדוק מה שלומו. לדעתי הוא חכם יותר מכולם, הוא מבין את העולם יותר מכולם, ומודה באמת שמוצבת מול ענייך.
הספר דן בשאלות רבות כגון האם זה מוסרי להוליד ילד לשם תרומת איברים? והאם זה בסדר לקחת ממנו את איבריו ולהעביר אותו ניתוחים כה מפרכים? האם למישהו באמת אכפת מאנה, אותה ילדה קטנה שנולדה להציל את אחותה?
הוא מדהים, הוא סוחף, הוא שנון, הוא מלא בהומור ובכי.
אני ממליצה בחום
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
